ויגודסקי אליהו פנחס
שנת לידה: תרמ"ו 1886
שנת עלייה: תרס"ו 1906
שנת הגעה למושבה: תרס"ז 1907
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: איכר, כורם
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשכ"ט 1969
דודזון (ריבקינד) מנחם מנדל
 
דודזון (קיימוביץ) חיה
ויגודסקי הלל
 
ויגודסקי שרה
    ויגודסקי (דודזון) פסיה   ויגודסקי אליהו פנחס    
ילדי האישיות המוצגת:   דה פיליפס (ויגודסקי) אביגיל    קורן (ויגודסקי) יהודית    האס (ויגודסקי) הללה
אליהו פינייה ופסיה ויגודסקי על מדרגות ביתם ברחוב ירושלים
אליהו פינייה ויגודסקי ורעייתו בדרך לפרדס
אליהו פינייה ויגודסקי (שני מימין) במפגש של ותיקי היקב עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. משמאל נעם לאונר ראש העירייה
אליהו פינייה ויגודסקי (שני משמאל) עם פתיחת בציר הענבים בקיץ התשכ"ו, 1966
אליהו פינייה ויגודסקי (מימין) וגיסו אבישי דודזון (במרכז)

אליהו פינייה ויגודסקי נולד בבורויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה.
למד בבית ספר רוסי ובשעות אחר הצהריים - אצל מורה יהודי. למד שפות, ביקר בקורסים לכלכלה ולכלכלה מדינית וקרא ספרות סוציאליסיטית.
כשהחל לקרוא עיתונים מברלין ומווינה, קלט את הרעיונות המהפכניים.
בגיל צעיר עזב את ביתו הבורגני והחל לעבוד כפועל בלודז' ואף הצטרף למפלגת "פועלי ציון". היה מראשי הפעילים במפלגה וארגן עליית חברים לארץ ישראל.
בשנת 1905, לקח חלק במרידה נגד השלטון הרוסי ועמד בראש ההגנה של "פועלי ציון". נאסר אך קיבל חנינה ושוחרר.
בשנת התרס"ו, 1906, עלה לארץ ומיד רכש לעצמו את השפה העברית שלא הייתה שגורה על פיו. עבד כפועל חקלאי בפרדסו של ד"ר מזי"א בפתח תקוה וכן כשומר בפרדסים שם. שנה מאוחר יותר עבר לראשון-לציון, עבד בשמירה בכרמים, ביישור החולות לקראת בניית "אחוזת בית" ביפו (תל-אביב בראשיתה) והשתתף בייסוד המושבה באר יעקב. גם בראשון לציון נמנה עם ראשי הפעילים של "פועלי ציון" ושל חבורת "היחפנים" כשהוא מהלך יחף, לבוש רובשקה (חולצה רוסית) וכובע רחב שוליים. על מדרגות בית הכנסת הייתה החבורה מנהלת שיחות, ויכוחים ושירה וכך כבש את לבה של פסיה בת ה-15 וכשנתקל בהתנגדותו של אביה לקשר שביניהם, עזב עמה לפתח תקווה, שם מימן לה בכספו את לימודיה.
בשובם לראשון-לציון, נישאו השניים.
אליהו פינייה ויגודסקי עזב את מפלגת "פועלי ציון" ואת פעילותו הפוליטית והיה לכורם ואיכר: נטע כרם ופרדס ופיתח משק מעורב על כל ענפיו. רק על תלבושתו לא ויתר, תלבושת חלוץ בן העלייה השנייה, ועד סוף ימיו נהג ללבוש את הרובשקה הידועה שלו.
לזכותו של פינייה ויגודסקי פעילות ציבורית ענפה. זמן קצר לאחר בואו, פרצה ביקב השביתה הגדולה (1906) והוא התגלה כמפשר וכמשקיט את הרוחות הסוערות של שני הצדדים והביא לסיומה. בשנים התרס"ט-התרפ"ט, 1929-1909, היה פעיל בענייני ביטחון והגנה ובשנת התרפ"א, 1921, נבחר לראשות ועד ההגנה הראשון במושבה. כראש הוועד, החזיק את המפתח לארון הנשק הממשלתי ו"הוא היה רשאי בשעת סכנה לטלפן למושל הצבאי ולבקש הרשיון לפתוח את הנשק למען חלק אותו לשמוש" (ד' יודילוביץ, ראשון לציון התרמ"ב-התש"א, עמ' 342). מאוחר יותר, בשובך אשר בחצרו, החזיק 'סליק' של ה"הגנה".
שנים רבות כיהן כסגן יושב ראש הוועד החקלאי וכחבר בוועד בית הספר שלפיתוחו פעל רבות. החל משנת 1924, הריהו חבר באגודת הכורמים ובהמשך, חבר במועצת היקב ובהנהלת "כרמל מזרחי".
נבחר לוועדת הביקורת של התאחדות האיכרים ולמועצת הבנק המרכזי. עמד בראש הקופה החקלאית המקומית והתמסר לפיתוחה.
חבר בוועד "למען המכבי" ויושב ראש מועצת אגודת "המכבי" במושבה.
לקח חלק ביזמה ובפעילות להקמת "בית המכבי" בראשון-לציון לשם הנצחת זכרם של הברון בנימין רוטשילד ורעייתו אשר שמם התנוסס על הבניין. כיהן כחבר בוועדת השמות של העירייה.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם (רשימת "אזרח" בעל אחוזה), תרס"א, 1901. ע2- 1/2 (1). ארכיון המוזיאון.
מרשם תושבים, תרפ"ו-תרפ"ז,1926 -1927. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (6).
ספר הנולדים, תרמ"ב,1882 - 1944. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/3/2.
תיעוד בעל-פה. ארכיון המוזיאון.
יודילוביץ, דוד. ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, ראשון-לציון: חברת "כרמל מזרחי", התש"א 1941.
עבר-הדני. תולדות אגודת הכורמים, הוצאת אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון יעקב, תשכ"ו 1961.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.