ויגודסקי (דודזון) פסיה
שנת לידה: תר"ן 1890
מקום לידה: פולין, לומזא
שנת עלייה: תרנ"ג 1893
שנת הגעה למושבה: תרנ"ד 1894
מקום מגורים במושבה:
עיסוק:
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה: תשמ"ז 1987
ויגודסקי הלל
 
ויגודסקי שרה
דודזון (ריבקינד) מנחם מנדל
 
דודזון (קיימוביץ) חיה
    ויגודסקי אליהו פנחס   ויגודסקי (דודזון) פסיה    
ילדי האישיות המוצגת:   דה פיליפס (ויגודסקי) אביגיל    קורן (ויגודסקי) יהודית    האס (ויגודסקי) הללה
פסיה ופינייה ויגודסקי בצעירותם
פסיה ופיניה ויגודסקי ובנותיהם יהודית והללה על מדרגות הבית (ברחוב ירושלים)
פסיה ויגודסקי (יושבת שנייה מימין), בתה אביגיל (משמאלה), בעלה אליהו (למעלה מימין) ולידו חתנם אלכסנדר, ובני משפחת יואב דודזון, ראשית שנות השלושים למאה ה-20)
פסיה ויגודסקי (יושבת) בעת ביקור של ראש הממשלה בן גוריון בראשון לציון
פסיה ואליהו פינייה ויגודסקי בבגרותם
האחים דודזון (יושבים לפנים) וצאצאיהם

פסיה ויגודסקי נולדה בלומז'ה, פולניה. בת שלוש, עלתה לארץ יחד עם אמה והשתיים הצטרפו לאבי המשפחה בנס ציונה.
בשנת התרנ"ד, 1894, התיישבה המשפחה בראשון לציון. פסיה למדה מספר שנים בבית הספר העממי ("חביב") עד לעזיבת המשפחה לקפריסין. בשובם לראשון לציון, הריהי נערה בת 15, צמאה להשלים את לימודיה אולם בשל גילה לא ניתן לה לחזור לבית הספר העממי והיא החלה ללמוד בכוחות עצמה אצל המורים ויתקין, עזרץ וזלמן לוי רוזין. בתקופה זו כתבה שירים בעברית וסיפורים באידיש. קראה ספרים רבים באידיש.
מביתה הסמוך לבית הכנסת הייתה שומעת את שיחות הבחורים, ויכוחיהם ושירתם, שהתנהלו על מדרגות בית הכנסת, ונמשכה אליהם. הייתה זו חבורת "היחפנים" וביניהם המהפכן פינייה ויגודסקי, שהיה מהלך יחף, לבוש "רובשקה" (חולצה רוסית) וכובע רחב שוליים. משהתנגד אביה לקשר שלה עם "היחפן", עזבה הנערה את ביתה ועברה עם ידידה לפתח תקוה. בתגובה, שפך אביה דיו על קירות הבית וקרע קריעה. אולם, פסיה הצמאה לדעת ניצלה את זמנה בפתח תקוה ללימודים במימונו ובסיועו של פינייה. היא למדה שם אצל מנהל בית הספר ובהמשך, בבית ספר לנזירות ביפו. כשהוסרה התנגדותו של האב,חזרה לראשון לציון והשניים נישאו.
אחרי נישואיה, היה ביתה לבית ועד לחברים מפועלי ציון וידידיהם הקרובים, רחל ינאית ויצחק בן צבי (לימים נשיא מדינת ישראל), מבאי ביתם הקרובים.
פסיה עבדה בשדה ובמשק הביתי - בלול, ברפת. שאפה להצטרף לקיבוץ כדי להגשים את רעיון האישה המשוחררת אבל בשל התנגדות בעלה לא הצליחה להגשים את שאיפתה זו.
לזכותה של פסיה ויגודסקי פעילות ציבורית ענפה שנמשכה עשרות שנים. את פעילותה הציבורית הראשונה החלה כחברה ב"אגודה למען האוהל" - למען קירוב התיאטרון הפועלי הזה אל איכרי המושבה ולמען עריכת הצגות במושבה, וכיהנה כיו"ר האגודה; חברה באגודת "לינת צדק"; חברה בוועדת התרבות של בית העם; הקימה במושבה את האגודה למלחמה בשחפת; סייעה בהקמת הספרייה הציבורית; פעילה במגן דוד אדום; חברה פעילה בוויצ"ו; בתקופת מלחמת השחרור, פעילה ב"פס"ח". אחרי קום המדינה, ייסדה ואימצה מעונות ילדים בשיכון המזרח וסייעה בקליטת עלייה; נמנתה עם הוועדה שהקימה את "יד לבנים" במושבה; נמנתה עם מייסדות ארגון יע"ל ("יד עזר לחולה"( (מטעם ויצ"ו) ופעילה בו עד זקנה ושיבה. נפטרה בראשון לציון והיא בת 97. הובאה לקבורה בבית הקברות הישן.