יודילוביץ דוד
שנת לידה: תרכ"ג 1863
מקום לידה: רומניה, יאסי
שנת עלייה: תרמ"ג 1883
שנת הגעה למושבה: תרמ"ח 1888
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תש"ג 1943
השתייכות לקבוצות
פרימן דרור אהרן מרדכי
 
פרימן (אנגלישר) מרים
יודילוביץ יעקב יהודה
 
יודילוביץ שרה רבקה
    יודילוביץ (פרימן) צפורה   יודילוביץ דוד    
ילדי האישיות המוצגת:   יודילוביץ יפת    יודילוביץ ישבעם    יודילוביץ עמוס    בן עמי (יודילוביץ) חובב    בן עמי (יודילוביץ) חירם    בן עמי (יודילוביץ) שם    פרנקל (יודילוביץ) חשובה    וינר (יודילוביץ) יושבעת
בית דוד וצפורה יודילוביץ ברחוב מוהליבר
דוד וצפורה יודילוביץ (משמאל) עם אליעזר בן יהודה ורעייתו
עיתון "המגיד" בידיו של דוד יודילוביץ
דוד וצפורה יודילוביץ (במרכז) ובני משפחתם, התרצ"ז, 1937
חברי מערכת הספר "ראשון לציון התרמ"ב-התש"א" : דוד יודילוביץ (משמאל), זלמן דוד ליבונטין, מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן, התש"א, 1941
דוד יודילוביץ (משמאל) בחזית בית הספר העממי (חביב)
דוד יודילוביץ מחבר ספרי לימוד בעברית
""דוד יודילוביץ ממייסדי ומעורכי עיתון הילדים "עולם קטן"
EX LIBRIS של ספרי דוד יודילוביץ
דוד "יודה-לב-איש", עורך ספר תולדות המושבה "ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א"
דוד יודילוביץ עורך "קבץ מאמרים לדברי העתונות בארץ ישראל"

דוד יודילוביץ נולד ביאסי, רומניה. למד ב"חדר" ובבית המדרש ובמקביל, השתלם בשפות לועזיות ובהשכלה כללית בעזרת מורים פרטיים.
בן 19, בשנת התרמ"ג, 1883, עלה לארץ. בירושלים הצטרף אל חבורת ביל"ויים יוצאי רוסיה שניסו את כוחם במלאכה וייסדו את אגודת "שה"ו" (דהיינו: שיבת החרש והמסגר). החל לעבוד בבית המלאכה של איש גרמני שהיה בעל מסגרייה ומחרטה, ואף הצטיין בעבודתו. חי יחד עם חבריו הביל"ויים שנאבקו עם המחסור הרב והקדחת ונקשר אל אליעזר בן יהודה ודבורה רעייתו אשר סייעו רבות לחבורה והשתדלו להקל עליהם את סבלם.
דוד יודילוביץ דבק בבן יהודה ובביתו ובייחוד במפעל חייו להחייאת השפה העברית ומעתה החל אף הוא להתמסר לעניין זה.
משנסתיים חוזה העבודה שלו בבית המלאכה, נסע לפריז להשתלם במקצועו.
את זמנו שם ניצל לשמיעת שיעורים במדעי היהדות בסורבון והתוצאה הייתה שהתעורר בו הרצון לנסות את כוחו בהוראה. כאן גם יצר קשר עם הברון רוטשילד ועם אנשיו שעסקו בענייני ארץ ישראל.
בשנת התרמ"ח, 1888, בשובו מצרפת, התמנה על ידי הברון רוטשילד להיות מורה בבית הספר שאך זה הוקם בראשון לציון על ידי מרדכי לובמן. כאן, יחד עם לובמן, החל לפעול למען השלטת השפה העברית בבית הספר והפיכתו לבית הספר העברי הראשון בארץ. היה הראשון שהחל להורות לימודים כלליים בעברית ויחד עם המורים גור וציפרין חיבר ספרי לימוד בעברית. בהמשך, יזם את הקמתו במושבה של גן הילדים העברי הראשון במטרה להקדים ולהקנות לילדים הקטנים את השפה העברית. לצורך זה תרגם לעברית עבור הגננת שנבחרה לנהל את הגן, אסתר שפירא, את שיטת פרבל שהייתה נהוגה אז בגני ילדים.
ארבע עשרה שנים כיהן במשרתו זו. בתקופתו הוצגו בבית הספר החיזיון של יל"ג "מיכה יוסף לבנזון" והחיזיון של בן יהודה "חזון החשמונאים". ובשנת התרנ"ב, 1892, ייסד (יחד עם י. גור-גרזובסקי) את "אסיפות המורים" שהתכנסו בראשון לציון בראשותו של מרדכי לובמן ובהן התבררו בעיות חינוכיות והיה למזכיר הקבוע שלהן. באותה שנה ייסד (יחד עם גרזובסקי ובן יהודה) את "עולם קטן" - עיתון הילדים העברי הראשון בעולם; שנים רבות כתב בעיתוני בן יהודה "הצבי", "האור" ו"השקפה" ובעיתונים נוספים והיה העורך האחראי על העיתונים כלפי הממשל התורכי בעקבות משפטו של בן יהודה.במקביל, עבד במשך שנים אחדות כמזכיר המושבה וכמנהל החשבונות שלה והיה הראשון שיצר והנהיג הנהלת פנקסים בעברית בשיטות מודרניות. בשנת התרס"ג, 1903, נשלח דוד יודילוביץ מטעם הנהלת היקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב לחקור את תנאי השיווק באסיה ובמזרח הרחוק ויחד עם פעולתו שם למען שיווק היין הביא ליהודי הארצות הרחוקות את בשורת ארץ ישראל המתחדשת. את רשמיו ממסעותיו אלו פרסם בשובו בעיתון ה"השקפה".
בהמשך, כשעבר ניהול היקבים מידי פקידות הברון לרשות הכורמים עצמם, נבחר לכהן כחבר במועצת היקבים הראשונה של שני היקבים.
בשנים התרס"ו-התרפ"ד, 1924-1906, כיהן כנציג "כרמל מזרחי" באלכסנדריה שבמצרים ובמשך כל התקופה הארוכה הזאת שימש, למעשה, לא רק כנציג החברה אלא גם כנציגו של העם העברי שבארץ ישראל לכל דבר ועניין. ובלשונו של תדהר: " - - - בכל הזדמנות פרטית ופומבית, בפני יהודים ולא-יהודים, הכריז על קיומו וזכויותיו של העם העברי, עורר את אצילי היהודים לאהבת ארץ-ישראל ותמיכה במפעל תחיתה, ארגן חוגים של דוברי עברית ובהשתדלותו הוכנסה הוראת השפה העברית לבתי-הספר של אליאנס והקהלה ואף כלימוד נוסף לליציאון הצרפתי, וכשהוכרח לדבר צרפתית באספת יהודים הביע להם את חמלתו על שאינם מבינים את שפת עמם. משרדו היה פתוח לעצה, לעזרה, להדרכה ולהשתדלות לכל יהודי שבא מהארץ לסדר ענינים במצרים או שעבר במצרים בדרכו ארצה ושרי השלטון ונציגי המדינות הכירו את משרדו כ"קונסוליה" עברית באלכסנדריה ונענו לבקשותיו ולהמלצותיו ברצון טוב במדת האפשרות". (ד. תדהר, אינציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב', עמ' 570).
כחבר ב"הבונים החופשיים" עוד משנת התר"ס, 1900, הקים מחדש באלכסנדריה את לשכת "סוקראטס", שנוסדה 50 שנה קודם לכן, ונבחר לכהן כנשיאה וכן השתתף בייסוד לשכות חדשות והיה פעיל בהן. לאות הוקרה על פעילותו המסורה למען הבנייה החופשית מינתה אותו הלשכה הגדולה בצרפת, בשנת 1921, לחבר המועצה העליונה בפריז - היא הדרגה הגבוהה ביותר בבנייה החופשית.
פעילות חשובה במיוחד פעל בתקופת מלחמת העולם הראשונה כאשר שהו במצרים למעלה מאחד עשר אלף גולים יהודים שהתורכים גירשו מארץ ישראל בשל נתינותם הזרה. עתה ניצל את קשריו הטובים עם אישים רמי מעלה בשלטון המצרי ובנציגויות הזרות להשגת עזרה לגולים. כתוצאה מפעילותו, הקימה הממשלה המצרית מחלקה מיוחדת לטיפול בהם, מסרה לרשותם שנייםמהארמונות הגדולים של הנציב עבאס חילמי ופתחה בתי ספר, בתי חולים ובתי מלאכה עבורם. הוא סייע גם בהקמת "גדוד נהגי הפרדות" ועזר לאנשי ניל"י בפעולותיהם במצרים.
בשנת התרפ"ד, 1924, חזר דוד יודילוביץ לראשון לציון. כאן המשיך בעבודתו ב"כרמל מזרחי" והיה לחבר בוועד הביקורת של היקבים. בעבודתו זו התמיד עד פרישתו לעת זקנה.
במקביל, לקח חלק בפעולות ציבוריות במושבה: השתתף ב"ערבי הקריאה", שהתקיימו בבית העם במושבה, כמרצה על "עניני מדינות"; כיהן כחבר בוועד בית הספר; המשיך בעבודתו הספרותית והעיתונאית שאותה החל עוד בימיו הראשונים בירושלים וכתב מאמרים ב"הארץ", ב"דאר היום", ב"דבר" ובעיתונים שהופיעו בלועזית כגון "פשישלוץ" הפולני, "כיסאריטול" הרומני ועוד. על רשימותיו חתם לעתים בשם "יהודה-לב-איש"; תרגם לעברית ספרים מצרפתית ומגרמנית וכתב, יחד עם הסופר הצרפתי א. טיבו, את הספר "תולדות שרה ברנאר"; חיבר את הספר הראשון בעברית על הבנייה החופשית; ערך והוציא שני כרכים "לתולדות ימי העתונות בארץ ישראל" (תרצ"ה, 1935 ותרצ"ו, 1936); אסף ארכיון גדול לתולדות היישוב והתחייה הכולל גם אוסף עשיר על הברון רוטשילד.
בשנותיו האחרונות התמסר לחקר תולדות ראשון לציון והיה עורכו הראשי של הספר המונומנטלי "ראשון לציון התרמ"ב-התש"א, 1941-1882.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם (רשימת "אזרח" בעל אחוזה), תרס"א, 1901. ע2- 1/2 (1). ארכיון המוזיאון.
אוספים אישיים, תיקי מפתח. ארכיון המוזיאון.
יודילוביץ, דוד. ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, ראשון-לציון: חברת "כרמל מזרחי", התש"א 1941.
סמילנסקי, משה. משפחת האדמה, ספריה "לדור", תל אביב: עם עובד, תשי"א-תשי"ד.
עבר-הדני. תולדות אגודת הכורמים, הוצאת אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון יעקב, תשכ"ו 1961.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.