יעקבזון שמחה
שנת לידה: תרכ"ב 1862
שנת עלייה: תרל"ו 1876
שנת הגעה למושבה: תרמ"ג 1883
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: חזן, נגר
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרצ"ז 1937
השתייכות לקבוצות
בוכמן יהודה ליב
 
בוכמן (גולדברג) רבקה
תמונה חסרה
יעקבזון יעקב יוסף
 
יעקבזון (זיסקינד) חיה שרה
    יעקבזון (בוכמן) בלומה   יעקבזון שמחה    
בנות זוג נוספות יעקבזון (פרס) עלקי איטה יפה
יעקבזון (לוין) חיה
       
ילדי האישיות המוצגת:   יעקבזון יוסף יעקב    יעקבזון אהרון    שחר (יעקבזון) נחמה    יעקבזון משה    שינפלד (יעקבזון) שרה
 
באחד מביקוריו של הברון אדמונד דה רוטשילד בבית הכנסת ביום הכיפורים, שמע את תפילתו של שמחה יעקבזון והציע לו להתלוות אליו כדי לעבור בקהילות הפזורות באירופה ולעשות נפשות לעלייה לארץ ישראל. שמחה הודה לברון וסירב להצעתו. שמחה קיבל מהברון מגילת קלף בה היה כתוב: "בזאת הנני ממנה את הרב שמחה יעקבזון לחזן הברון".
מתוך זיכרונות מאת חיים יעקובזון
 
 

שמחה יעקבזון נולד בפינסק, רוסיה. בהיותו בן 12 עלה לארץ עם אמו ושני אחיו ואחותו (עקיבא, יוסף ובתיה) לאחר שאביו נרצח באחד הפוגרומים. את דרכם לארץ עשו ברגל וברכב במשך חודשים ארוכים. המשפחה השתקעה בירושלים שם למד ב"בית הספר ל"לומדי מלאכה" בעיר העתיקה. שימש כשוליה בנגרות כללית והתמחה בבניית גגות. יחד עם זאת למד תורה וחזנות. בגיל 19 נשא ועבר להתגורר בראשון לציון. נחשב לאחד מהקבוצה של מייסדי המושבה. לדברי בתו נחמה הגיע שלושה שבועות לאחר הקמת המושבה ובנה בה את הצריף הראשון. עבד בכל הסביבה המקיפה את ראשון לציון. בעיקר ביקבים שבראשון לציון וזיכרון יעקב, שם עשה את כל עבודות הנגרות. עשה את כל עבודות הנגרות בבית בפקידות (היום יד לבנים). בד בבד עם עבודתו כנגר, הכין את ילדי המושבה לעלייה לתורה וקריאת ההפטרה ביום הבר מצווה שלהם.
כיוון שאשתו הייתה עקרה, לקח אישה אחרת על פניה ולאחר שזו ילדה לו בן, היא נספתה לאחר שנשרפה מפרימוס. אז נשא שמחה אישה שלישית שהייתה צעירה ממנו ב-35 שנים.
תרם ספר תורה לבית הכנסת חב"ד במושב.
בערוב ימיו חלה ונזקק לתרופות רבות אותם היה מספק לו הרוקח קרלן ללא תמורה. משנפטר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בראשון לציון.