ליבונטין הכהן (לבונטין) צבי
שנת לידה: תקצ"ב 1832
מקום לידה: רוסיה, ניקולאיב
שנת עלייה: תרמ"ב 1882
שנת הגעה למושבה: תרמ"ב 1882
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: כורם
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרנ"ח 1898
השתייכות לקבוצות
 
ליבונטין הכהן זאב
 
    ליבונטין לאה   ליבונטין הכהן (לבונטין) צבי    
 
העיתונאי יהודה הגדרתי מספר:
בשנת התרמ"ב, 1885, התנהל דו-שיח בין מייסד ראשון-לציון צבי ליבונטין לבין דב חביב לובמן (קרוב משפחתו):
ליבונטין: מדוע באת לארץ?
חביב לובמן (משיב בשאלה): ולמה כבודו בא לארץ?
ליבונטין: חשבתי אותך לבר דעת. אני הבאתי אתי אלף רובלים ואתה באת בידיים ריקות.
חביב לובמן: סליחה אדוני. אני עשיר ממנו. הבאתי אוצר מלא: בחרות בת עשרים, גוף בריא, ידיים ורגליים ואמונה בכוחותיי וברעיון משאת נפשי!
 
 

המייסד צבי ליבונטין הכהן היה ברוסיה סוחר נכבד ועשיר וחובב ציון.
בראשון לציון היה זקן המייסדים.
מתוך היענות לפניית בן אחיו, זלמן דוד ליבונטין, קנה בכספו למעלה ממחצית אדמות המושבה שבדרך. בפעולתו זו אפשר את הצטרפותם של מייסדים נוספים אל קבוצת חברי "ועד חלוצי יסוד המעלה" וכולם עלו על הקרקע בט"ו באב תרמ"ב וייסדו את ה"מושבה" ראשון לציון.
יש הסבורים כי לולא עזרתו זו, לא הייתה קמה ראשון-לציון.
זו זכותו הגדולה! גם את בניית בית הכנסת של המושבה יש לזקוף לזכותו: את תמורת האדמות, שהוחזרה לו על ידי ששת המייסדים הנוספים, הקדיש לבניין בית הכנסת.
בשנה השנייה לקיומה של המושבה, היא שנת תרמ"ג, עשו צבי ליבונטין ועוד שניים מהמייסדים (היסמן וא.מ. פרימן) ניסיון ראשון של נטיעת גפנים, וכמוהם עשו זאת כל יתר בני ראשון לציון "שהתמכרו לרעיון הנטיעות של כרמים".
באותה שנה, חתם צבי ליבונטין הכהן כיו"ר על המכתב הראשון שנשלח מבני המושבה אל הברון רוטשילד, בו סיפרו על המצב הקשה של מרבית בני המקום.
בג' בתמוז תרמ"ב, 1882, נתכבד צבי ליבונטין בתואר "חבר נכבד" של ועדהמושבה כאות הוקרה על פעולותיו למען המושבה.
צבי ליבונטין ורעייתו לאה חיו עד ימיהם האחרונים בראשון לציון.
בהיותם חשוכי ילדים, תרמו את עיזבונם למוסדות הציבור במושבה.
צבי הכהן ליבונטין הובא לקבורה בבית הקברות הישן.