אוסובצקי בוריס
שנת לידה: תרכ"ד 1864
מקום לידה: אוקראינה, קייב
שנת עלייה: תרמ"ח 1888
שנת הגעה למושבה: תרמ"ט 1889
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה: תרס"ב 1902
לאן עזב: ארה"ב
שנת פטירה: תש"ד 1944
מקום קבורה: ארה"ב
 
תמונה חסרה
אוסובצקי שמחה בונים
 
    אוסובצקי מסי   אוסובצקי בוריס    
ילדי האישיות המוצגת:   אוסובצקי מרי
בוריס אוסוביצקי מנצח התזמורת (שורה שנייה מלמעלה, חמישי מימין) בתמונת ה"אורקסטרה ראשון לציון, התרנ"ה, 1895

בוריס אוסובצקי נולד בקייב, אוקראינה. קיבל חינוך תורני, השתלם בשפה הרוסית וסיים את חוק לימודיו בגימנסיה הממשלתית בקייב. במקביל, למד מוסיקה ועסק בה כחובב.
בשנת התרמ"ח, 1888, עלה לארץ וכעבור שנה החל לעבוד כפנקסן (מנהל חשבונות) במשרדי היקבים של ראשון לציון וזכרון יעקב שהיו אז ברשות הברון רוטשילד.
מאז בואו לראשון לציון, נקשר שמו של בוריס אוסובצקי בשני תחומי עשייה חשובים וכותבי העתים אינם חוסכים במילים כדי לשבח את התמסרותו המיוחדת ואת ההשלכות שהיו לה על חיי המושבה.
בשנת התרנ"ג, 1893, החל את עבודתו כיינן ביקב. את מלאכת תעשיית היינות למד מתוך ספרים - עיין בכל הספרים שעסקו בתעשיית היין, ביקר במרתפי היין בבורדו, באלג'יריה ובתוניסיה והיה ליינן מצליח. בהמשך, היה למנהל היקב. הוא הנהיג שכלולים ביקב, שיפר את טיב היינות וטעמם עד אשר התפרסמו לשבח בעולם וזכו למדליות ולתעודות הערכה בתערוכות תעשייתיות שהתקיימו בהמבורג, בברלין ובפריז. כתוצאה מכך, גדלה תפוצתם בפולין וברוסיה ובארצות מערב אירופה. מלבד זאת, כתב מאמרים רבים בעיתון "האכר היהודי" בעריכתו של מנשה מאירוביץ (העיתון יצא כתוספת חודשית לעיתון "הצבי" שבעריכת בן יהודה).
בנוסף לעיסוקו במלאכת הייננות, הקדיש בוריס אוסובצקי הרבה זמן ומרץ לענייני התרבות בראשון לציון. הוא נמנה עם יוזמי ומקימי בית העם, כיהן כחבר הוועד שלו ונשא בו בקביעות הרצאות בנושאים ממדעי הטבע. אולם, גולת הכותרת של תרומתו לחיי התרבות במושבה הייתה הקמתה (יחד עם א"מ
פרימן) של התזמורת העברית הראשונה (התרנ"א, 1895). שלושים איכרים צעירים, בעלי נטייה מוסיקלית, נבחרו על ידו ואותם אימן ולימד והיה למנצח על התזמורת. התזמורת בניצוחו נהגה להופיע לעתים קרובות במושבה ואף הוזמנה לתת קונצרטים במושבות נוספות, בהצגות שהתקיימו בבית הספר החקלאי במקוה ישראל ובחגיגות שנערכו ביפו ובירושלים.
בשנת התרס"ב, 1902, בשל המשבר העולמי בשוק היינות שגרם לצמצום רב בתעשיית היין ולעקירת כרמים רבים, הסתיימה עבודתו של בוריס אוסובצקי ביקב והוא עזב לארצות-הברית. וכך כותב עליו דוד יודילוביץ: "הפרדה היתה קשה מאד על היקב, וגם על בני המושבה כלם. בוריס היה בראשון לציון לא רק סמל העבודה והחריצות, אלא גם סמל ששון החיים במושבה. כי מלבד שהיה ראש היקב היה גם עסקן צבורי חשוב, וביחוד קנה את לב המושבה בסוד "התזמרת" בראשון לציון, שהיה זמן רב המנצח על התזמרת" (יודילוביץ, ראשון לציון התרמ"ב-התש"א, עמ' 461).