פוחצ'בסקי מיכל זלמן
שנת לידה: תרכ"ג 1863
מקום לידה: ליטא, בריסק
שנת עלייה: תרמ"ה 1885
שנת הגעה למושבה: תרמ"ה 1885
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תש"ז 1947
השתייכות לקבוצות
פינשטיין (וירצר) יונה צבי
 
פינשטיין (מילכיקר) בלומה
פוחצ'בסקי מאיר
 
פוחצ'בסקי (אורלנד) רחל גולדה
    פוחצ'בסקי (פינשטיין, נפש) נחמה   פוחצ'בסקי מיכל זלמן    
ילדי האישיות המוצגת:   פוחצ'בסקי עמינדב    פוחצ'בסקי אביחיל    פוחצ'בסקי עשהאל    בן כהן (פוחצ'בסקי) אפרת
מיכל פוחצ'בסקי (למעלה) ונכדיו גדעון ורותי בן כהן. למטה אביהם צבי בן כהן
מיכל פוחצ'בסקי ונכדו אלישיב, ראשית שנות השלושים (למאה ה-20)
ביתם של מיכל ונחמה פוחצ'בסקי (ברחוב דרור)
נכבדי המושבה: מיכל פוחצ'בסקי (שני משמאל), מנשה מאירוביץ (משמאל) ודב חביב לובמן (מימין)
ספרו של מיכל פוחצ'בסקי, מן העיזבון, יצא לאור בתשע"ג, 2013

מיכל זלמן פוחצ'בסקי נולד בבריסק דליטא. למד שם בחדר המתוקן הראשון והשתלם ביהדות ובלימודי חול מפי מורים פרטיים. מגיל צעיר היה פעיל בתנועת חיבת ציון.
נמנה עם ששת הצעירים אשר נבחרו על ידי ראשי חובבי ציון ברוסיה, ביזמתו של הברון רוטשילד, להתמחות בחקלאות בארץ ישראל כדי שיוכלו להדריך את העולים העתידיים. יחד אתם עלה לארץ בשנת התרמ"ה, 1885. עבד ולמד חקלאות בזכרון יעקב, בראש פינה וביסוד המעלה בהדרכת הגננים הצרפתיים והאגרונומים פקידי הברון.
התמחה בכל ענפי החקלאות והנטיעה ונשלח להדריך בראשון לציון. כאן הקים את ביתו ואת משקו ומכאן, בהיותו גנן ופקיד הברון, נשלח לביצוע תפקידים שונים ברחבי הארץ: לבדוק את הקרקע ולקבוע את סוגי הנטיעות בגליל; לנהל מטעם חובבי ציון את בניין המושבה באר טוביה; לנהל את בניין בית הספר לבנות בנוה צדק שביפו ואת בניין בית העם ברחובות. שם, ברחובות, לימד את התושבים לנטוע כרמי גפן ועזר בנטיעת פרדסים. היה חבר הוועדה שהעריכה את כרמי מנוחה ונחלה לפני ההגרלה.
מאוחר יותר, המשיך בהתנדבות - להעניק מידיעותיו בחקלאות ובנטיעה לכל דורש: הדריך ולימד בקריית ענבים בשנותיה הראשונות; סייע בפיתוח המטעים במשקי עמק יזרעאל; בחר את האדמה המתאימה לכרמים בתל יוסף; לימד את הכורמים הצעירים בכפר יחזקאל להבחין בין סוגי גפנים; לימד בדגניה א' להרכיב זיתים, בדגניה ב' - להשקות את הגפנים ובנהלל - לזמור אותן; בעין חרוד לימד כיצד להגן על הגפנים בפני רוחות הגלבוע וחזר לדגניה א' כדי ללמד כיצד להשריש את שורשי הגפנים בעמק הירדן.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, השתתף מיכל פוחצ'בסקי בוועדה מטעם הקרן הקיימת לישראל להערכת כל המשקים והמטעים בארץ והיה אחד מארבעת חברי הוועד שחתמו על הדין וחשבון.
בהמשך, השתתף כמומחה בוועדות ממשלתיות לענייני חקלאות.
בראשון לציון, בצד העבודה במשקו הפרטי, היה מיכל זלמן פעיל בענייני הציבור. בראשית דרכו במושבה, לבד מההדרכה החקלאית, נתן לאיכרי המושבה שיעורים בתולדות ישראל ובידיעת הארץ. בעודו גנן הברון, נתמנה למפקח על שתילת גן המושבה ויחד עם גרשון הורביץ נטעו את שדרות הדקלים בגן.
בשנת התרנ"ו, 1896, פרש פוחצ'בסקי מן הפקידות והיה אחד הראשונים מבין האיכרים במושבה ששילם לברון רוטשילד את תשלומו הראשון על חשבון הכרם שניתן לו. היה חבר הוועד של בית הספר וחבר בוועד המושבה. חתום על מגילת היסוד להקמת מוזיאון רוטשילד. נמנה עם מייסדי קופה חקלאית במושבה.
לקראת הקמת מגרש המשחקים הראשון, התנדב להכין את תכנית הגן ולהוציאה לפועל.
גם בכתיבה שלח את ידו: במשך חצי יובל שנים פרסם מאמרים בענייני חקלאות בכתבי העת: "האכר", "החקלאי", "השדה", וב"ספר השנה". כמו כן כתב סדרת זכרונות בשם "הראשונים" שהתפרסמה ב"בוסתנאי" ב-31 המשכים. ממאמרו ב"השדה" נשלחה, על פי דרישה, תמצית מתורגמת למכון הבין-לאומי לביבליוגרפיה ברומא.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (2).
רשימת תושבים בלתי קבועים, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (3)
תיעוד בעל-פה. ארכיון המוזיאון.
סמילנסקי, משה. משפחת האדמה, ספריה "לדור", תל אביב: עם עובד, תשי"א-תשי"ד.
פרימן, א"מ. ספר היובל לקורות המושבה, "ראשון לציון" מיום היווסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, ירושלים.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.
לסקוב, שולמית. קודם כל, מסיפורי ראשונים, תל אביב: משרד הביטחון, תשמ"ו 1986.