פוחצ'בסקי (פינשטיין, נפש) נחמה
שנת לידה: תרכ"ט 1869
שנת עלייה: תרמ"ט 1889
שנת הגעה למושבה: תרמ"ט 1889
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: איכרה, סופרת
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה: תרצ"ד 1934
פוחצ'בסקי מאיר
 
פוחצ'בסקי (אורלנד) רחל גולדה
פינשטיין (וירצר) יונה צבי
 
פינשטיין (מילכיקר) בלומה
    פוחצ'בסקי מיכל זלמן   פוחצ'בסקי (פינשטיין, נפש) נחמה    
ילדי האישיות המוצגת:   פוחצ'בסקי עמינדב    פוחצ'בסקי אביחיל    פוחצ'בסקי עשהאל    בן כהן (פוחצ'בסקי) אפרת
תשלום לנחמה פוחצ'בסקי ע"ח כורמי השקד, קטיף 1927. באדיבות אברהם פרוינד - מאוספיו
נחמה פוחצבסקי נבחרה לראשות ועד המושבה, התר"פ, 1919
נחמה כפעילה במלחמה להשגת שוויון זכויות לנשים
ספרה של נחמה פוחצ'בסקי "במדרון", הסופרת העברייה הראשונה, יצא לאור לראשונה שבעים שנה לאחר כתיבתו
שלט הרחוב בראשון לציון על שם נחמה פוחצ'בסקי
בול בהוצאת השירות הבולאי - דיוקנה של הסופרת, האיכרה ואשת הציבור נחמה פוחצ'בסקי, התשע"ו, 2016
 
סיפרה בתה של נחמה, אפרת בן כהן (קלטת מס' 4, אוסף המוזאון).
בבית מיכל ונחמה פוחצ'בסקי הייתה ספרייה גדולה וסטודנטים יהודים ציוניים שבאו לארץ ללמוד עברית וחקלאות (לפני מלחמת העולם הראשונה) הגיעו לביתם. יום אחד שאל דר' רופין את אחד הסטודנטים היכן הוא נמצא והבחור ענה: " בבית פוחצ'בסקי". הגיב דר' רופין: "אתה נמצא באוניברסיטה."
 
 

נחמה פוחצ'בסקי נולדה בברסט ליטובסק, היא בריסק דליטא.
למדה לימודים כלליים בגימנסיה רוסית ולימודי עברית אצל מורה פרטי.
מרגע שלמדה עברית, בגיל 16, החלה לפרסם מכתבים ומאמרים בעיתון "המליץ".
מצעירותה, ברוסיה, הייתה חברה פעילה בתנועת חיבת ציון.
עם נישואיה למיכל פוחצ'בסקי בשנת התרמ"ט, 1889, עלתה לארץ והגיעה לראשון לציון. כאן שילבה עבודה במשק עם פעילות ציבורית וכתיבה ספרותית.
הייתה איכרה - אחת האיכרות הראשונות בארץ - שטיפלה ברפת ובלול, בגינת הירק ובערוגת הפרחים ובצד כל אלה כתבה מאמרים בענייני ציבור וסיפורים ורשימות מחיי הארץ תחת שם העט נפ"ש (קרי: נחמה פיינשטיין, שם נעוריה).
ספריה שהתפרסמו הם: "ביהודה החדשה" ו"בכפר ובעבודה".
ביתה של נחמה פוחצ'בסקי היה אחד הבתים הראשונים במושבה שהונהג בו הדיבור העברי והיה מקום מפגש לסופרים בני הזמן. הבית שימש מרכז לצעירי המושבה.
נחמה עמדה בראש הנשים שהתעוררו בראשית המאה וייסדו את "חברת לינה" (עבור אורחים ואורחות עוברי אורח עניים, לאכסן אותם ימים מספר).עסקה בפעילות ציבורית למען זכויות האישה ועם קבלת זכות הבחירה השלמה לנשים, נבחרה לראשות ועד המושבה (תר"פ, 1919). אולם, משום שהשעה הייתה "שעת חירום ורבת אחריות", העבירה את התפקיד לידיים אחרות וכיהנה, במשך שנים מספר, כחברת הוועד. הייתה חברה בוועד בית הספר במושבה, באת כוח "אגודת הנשים", באת כוח הוועד הלאומי מטעם המושבה בשנת 21', חברת ועדת התרבות של המושבה, חברה בוועדת השופטים, חברה באגודת הסופרים העברית. כחברה קרובה של הנריאטה סאלד, הייתה חברה פעילה בוויצ"ו.