רון (זינגר) חיים
שנת לידה: תרע"ו 1917
מקום לידה: ישראל, צפת
שנת הגעה למושבה: תרפ"א 1921
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: צבא קבע
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשנ"ד 1994
ביבו יצחק
 
ביבו רחל
זינגר שמואל לודמיר
 
זינגר איטה
    רון כסה (ביבו) כרמלה   רון (זינגר) חיים    
ילדי האישיות המוצגת:   תמרין (רון) יעל    צוקרמן יהודית ג'ודי
חיים זינגר (במרכז) וחברים: דוד וינטר (משמאל) ושמואל רבינוביץ (שני מימין)
.חיים זינגר עם רעייתו כרמלה ובתו יעל, התש"ט, 1949
חיים זינגר (עומד שני מימין), בחבורת "הנמרים" בפלמ"ח, פלוגה ה' הדרומית בראשון לציון, התש"א, 1941.
חיים רון בחצי האי סיני
חיים רון ובנותיו יעל ויהודית
חיים רון (משמאל) בנותיו ונכדיו
 
ב"ילקוט הכזבים" שנכתב ע"י חיים חפר ודן בן אמוץ, נזכר "חיים השמן" כמי שאמר את המשפט הנודע: "הביאו כבש לקומזיץ, אני מביא את אלתרמן"
 
 

חיים רון (זינגר) נולד בצפת. בן חמש, בשנת התרפ"א,1921, הגיע עם משפחתו לראשון לציון. למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" ובבית הספר העממי (חביב) במושבה.
בנעוריו עבד כחרט מתלמד ביקב. ספורטאי בה"פועל". חבר ב"הגנה" ובהמשך, מפקד בכיר. בשנת התש"ב, 1942, התגיס לפלמ"ח ונמנה עם אנשי פלוגה ה' בני מושבות הדרום. במשמר העמק השתתף בקורס הסיירים והחבלנים ונחשב לסייר ולחבלן הראשון של הפלמ"ח. לימים, נקשרה דמותו בכינוי "חיים השמן" בספר "ילקוט הכזבים" שכתבו חיים חפר ודן בן אמוץ.
הדריך בקורסים הראשונים לסיירות והחדיר בחניכיו את אהבת הארץ והצורך להכירה באמצעות הסיורים. עמד בראש בסיס סיירי פלוגה ה' בבאר טוביה. היו אלה (כך כותב "חגור" הוא חיים גורי) חבורת צעירים שחיפשה וסימנה במרחבי הנגב מקורות מים. הדרכים שבהן עברו נעשו מאוחר יותר צירי תנועה לכוחות הלוחמים במלחמת השחרור. בהדרכתו (כותב חיים גורי) פותחה שיטה מסודרת לתכנון ולרישום דרכי גישה והסתלקות ונפתחו "תיקי אובייקטים" ו"תיקי כפרים" ובהם פרטים על יעדים אפשריים להתקפה. חשוב לציין שכל הפעולות נעשו במחתרת, מתחת לאפו של השלטון הבריטי. "הוא היה" כותב גורי "מחשובי החבלנים של הפלמ"ח בימי המאבק נגד הבריטים. הוא היה בקי גדול באמצעי הלחימה של הימים ההם וגם סייע רבות בהכנת מטענים מיוחדים".
בשנת התש"ט, 1949, התגייס לצה"ל ושירת במשך עשרים וחמש שנים. בין תפקידיו כיהן כמושל צבאי ב"משולש" וכעוזר לאלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי.