קרצ'בסקי (כרצבסקי) מאיר
שנת לידה: תר"ח 1848
שנת עלייה: תרמ"א 1881
שנת הגעה למושבה: תרמ"ב 1882
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: נגר
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרפ"ט 1929
קפלן יעקב צבי
 
קרצ'בסקי אליהו
 
    קרצ'בסקי (קפלן) רחל   קרצ'בסקי (כרצבסקי) מאיר    
ילדי האישיות המוצגת:   פרשקובסקי (קרצ'בסקי) גנסיה    בירגר (קרצ'בסקי) חנה    קרצ'בסקי יצחק    נוימן (קרצ'בסקי) רבקה    קרצ'בסקי יעקב    קרצ'בסקי דוד    וינדמן (קרצ'בסקי) אסתר    קרצ'בסקי בן ציון
בית קרצ'בסקי ברחוב הרצל (כיום רחוב אחד העם)

מאיר קרצ'בסקי (כרצבסקי) נולד בצרנוביליה, פלך קייב, רוסיה. למד ב"חדר" ובהמשך, למד נגרות.
בעקבות תנועת חיבת ציון, עלה לארץ עם בני משפחתו בשנת התרמ"א, 1881, והתיישב ביפו. משרכשו מייסדי ראשון לציון את אדמתם, בשנת התרמ"ב, 1882, הצטרף אליהם וקנה לעצמו נחלה במטרה להקים עליה את ביתו וכן בית מלאכה לנגרות. יחד עם חברו, ברל נגר, עשה את עבודות הנגרות בבתיה הראשונים של המושבה ומשהחלו לבנות את בית הכנסת הגדול, קיבל על עצמו לבצע את עבודות הנגרות גם בבית הכנסת. לעתים נשלח על ידי פקיד הברון לעשות נגרות גם בבתים שנבנו בעקרון ובגדרה.
בשנת התרמ"ח-התרמ"ט 1889-1888 נוסדה המושבה באר טוביה (קסטינה). בשל הקושי לקבל מהתורכים רישיון בנייה, החליט פקיד הברון בלוך להכין בראשון לציון צריפי עץ. את העבודה הטיל על מאיר קרצ'בסקי וכאשר היו הצריפים מוכנים, גם דרש ממנו להובילם לקסטינה. כאן פרץ ביניהם סכסוך כספי שבעקבותיו סירב הפקיד לשלם את מלוא הסכום הנדרש. במשך זמן רב חזר מאיר קרצ'בסקי על דרישתו לקבל את שכרו ואילו הפקיד סירב. משפנה הנגר אל הרב ביפו וזה הזמין את הפקיד לבירור - גבר זעמו של הפקיד וגזרה יצאה מלפניובזו הלשון: "1) אסור להרופא ולבית המרקחת להגיש מרפא למשפחה זו.
2) בית הספר קיבל פקודה לשלח את ילדי כרצבסקי מבית-הספר.
3) אסור להגבאי ולהשמש בבית הכנסת להעלות את כרצבסקי לתורה.
4) המילדת לא תענה ליולדת.
5) בשום מוסד צבורי אין לתת עבודה לכרצבסקי.
6) השוחט בל ישחט לו עוף.
7) מי שישכור דירה אצל מאיר נגר, הפקידות תסתיר פניה ממנו וכו' וכו'" (דוד יודילוביץ, ראשון לציון התרמ"ב-התש"א, עמ' 100).
למרות הסבל הרב שנגרם לבני המשפחה, לא נכנע מאיר קרצ'בסקי ובסופו של דבר, בהתערבות מישהו מבני משפחת הברון רוטשילד שביקר במושבה, הוסר החרם.
"מאיר נגר" המשיך בעבודתו הן בראשון לציון והן במושבות הסמוכות ומשנפטר, והוא בן 82 שנה, הובא לקבורה בבית הקברות הישן במושבה.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (2).
מרשם תושבים, תרפ"ד-תרפ"ה, 1924- 1925. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (5).
מרשם תושבים, תרפ"ו-תרפ"ז,1926 -1927. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (6).
רשימת אזרחי המושבה, 1948, כרטסת על-פי מפקד תושבים שנערך על-ידי "מרכז השרות לעם" לקראת ההכרזה על הקמת המדינה.
כרטסת ותיקים. ארכיון המוזיאון.
אוספים אישיים, תיקי מפתח. ארכיון המוזיאון.