והב (לאווי) לוי
שנת לידה: תרס"ח 1908
מקום לידה: תימן, צנעא
שנת עלייה: תרצ"ד 1934
שנת הגעה למושבה: תרצ"ד 1934
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"ד 2004
השאש אברהם
 
והב שלום סלים
 
והב נעמי
    והב (השאש) שושנה   והב (לאווי) לוי    
ילדי האישיות המוצגת:   צדוק (והב) יוכבד    והב שלום    יהב (והב) גאולה    חסיד (והב) נעמי
"לוי ושושנה והב בתימן, לפני העלייה לארץ
לוי והב - "לאווי" בפי התלמידים - השרת המיתולוגי של הגימנסיה הריאלית בראשון לציון
לאווי והב (עומד למעלה משמאל) עם הכיתה השישית בגימנסיה, התש"ח, 1948

לוי והב - לאווי בפי תלמידי הגימנסיה הריאלית בראשון לציון - נולד בצנעא שבתימן. טרם עלייתו היה מבריח ילדים יתומים מצנעא כדי למנוע את תפיסתם על ידי הערבים לצורך הפיכתם למוסלמים. בנוסף, שימש מורה דרך-מלווה למשפחות בדרכן הארוכה והמסוכנת מצנעא לעדן, עיר הנמל שממנה הפליגו העולים לארץ.
וכך כותב עליו חיים צדוק, יליד צנעא, בספרו "באהלי תימן" (הוצאת דפוס ד. בן נון, 1980) שבו הוא מתאר את דרך התלאות שעשתה משפחתו, בדרכה לארץ, בעזרת מורה הדרך שלהם, לוי והב: " תפקידו הבלתי כתוב היה להזנת נושאי האדם, לארוז את התרמילים ולהעמיסם על החמורים, כמו כן לשים את הילדים הקטנים בארגזים, ולעזור למבוגרים יותר, וכן לרוץ כל הזמן לפני המחנה ואחריו. הוא היה, להבדיל, "כענן שהלך לפני בני ישראל במדבר להנחותם הדרך" ולהגן עליהם מפני סכנות ופגעים" (עמ' 50). בהמשך, מתואר אומץ לבו של לוי ומסירותו לתפקידו, וכיצד הציל את הילדים הקטנים ואת החמור, שעליו היו רכובים, מהתדרדרות לתהום: "בשקט ובקור רוח מופלא, נכנס מתחת החמור, לחץ בגבו על בטנו ובתנופת כוח דחפו אחור והסיטו אל השביל הבטוח" (עמ' 51). ומוסיף ומשבח הסופר "עד היום קשה לי להבין מניין היה ללוי והב המרץ והכוח הרב אשר מרגע צאתו את צנעא ועד הגיענו אל העיר עדן, לא ידע ליאות, לא התאונן, ולהיפף: תמיד עודד את כולנו, ובשעות הקשות היה מסוגל לפצות פיו בשיר משירי שלום שבזי ז"ל, שרובם ככולם שירי גאולה וכסופים. "אשאלה אלוקי - יגאלה שבויים", היה פותח בשיר ומעודד אותנו לענות לו בבית השני של השיר [...] לאט לאט היינו מצטרפים למקהלה של אמירת תהילים ויחד עם זאת מביטים לצדדים מתוך חרדה ופחד שמא מסתתרים אי שם ליסטים העלולים להתנפל עלינו, ובמקרה הטוב ביותר לשדוד אותנו ולהציגנו ככלי ריק" (עמ' 57).
בשנת התרצ"ד, 1934, עלו לוי והב ורעייתו לארץ, לראשון לציון. עבד כאן בחקלאות, בבית אריזה ובעבודות מזדמנות נוספות. מאוחר יותר התקבל כשרת ("שמש" כפי שנקרא אז התפקיד) בגימנסיה הריאלית אשר במושבה. בנוסף לעבודתו זו, הפעיל דוכן פאלפל בחצר. בשנים אלו התגוררה המשפחה במבנה בחצר הגימנסיה.
35 שנים היה ל"אווי" חלק בלתי נפרד מנוף הגימנסיה עד אשר פרש לגמלאות.