פוחצ'בסקי עשהאל
שנת לידה: תרנ"ג 1893
מקום מגורים במושבה: בית כצליר י. א.
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: 1970
וילסון (וישיניצקי) שמואל נתן
 
וילסון (שצגלוויצקי) טובה
פוחצ'בסקי מיכל זלמן
 
פוחצ'בסקי (פינשטיין, נפש) נחמה
    פוחצ'בסקי (וילסון) עדה עידה   פוחצ'בסקי עשהאל    
ילדי האישיות המוצגת:   שור (פוחצ'בסקי) יונה    פוחצ'בסקי אלישיב    פוחצ'בסקי אליסף ספי    פוחצ'בסקי מאיר
עשהאל פוחצ'בסקי על גבי הטרקטור
עשהאל ועדה פוחצ'בסקי וילדיהם בגינת הירק שבחצר הבית ברחוב דרור 14. שנות העשרים (למאה ה-20
עשהאל פוחצ'בסקי בחצר ביתו עם תלמידי תלמוד תורה, ט"ו בשבט התשט"ו, 1955
עשהאל פוחצ'בסקי (שני משמאל) בסיום מחזור י"ט של הגימנסיה הריאלית, ראשון לציון 1962.
ספר שיריו של עשהאל פוחצ'בסקי - מן העיזבון. יצא לאור התשע"ג, 2013

עשהאל פוחצ'בסקי נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה. בהיותו בן חמש-עשרה, כבר עסק בזמירת כרמים ובן שש-עשרה נטע כרמים חדשים.
בהמשך היה למעמל הראשון של ה"מכבי" בראשון לציון.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נקרא לשרת בצבא התורכי. עסק בהרכבת השקדים ברוחמה והיה מדריך חקלאי בלטרון (התורכים הפכו את המנזר לבית ספר חקלאי). בשנת תרע"ד, 1914, כאשר ארגון "השומר" ירד למחתרת, קיבל עליו פוחצ'בסקי את השמירה במושבה. אחרי המלחמה עבד כמנהל עבודות הבניין של חותנו, הקבלן התל-אביבי שמואל וילסון, וכן גם בעבודת סלילת הכביש יפו-ירושלים. בהמשך, ניהל את החווה של י"ל גולדברג בהרטוב. גידל טבק והיה חבר הוועד הארצי של ארגון מגדלי הטבק בארץ ישראל. בשנת תרפ"ה, 1925, ניהל עבודות בניין בשדה התעופה בעמאן אשר בעבר הירדן. מאוחר יותר, נטע כרמים באדמות אחוזה ופרדסים באדמות קוביבה (על יד כפר אהרון), עסק בשיווק הדרים מטעם ברוקרים מלונדון והיה פקיד במחלקת החקלאות של המנדט. בשנת תרצ"א, 1931, החל לעבוד בבית חרושת לשיניים בתל-אביב, נעשה בזמן קצר מנהל העבודה שם ונשלח מטעם החברה לקפריסין שם הקים בית חרושת, אימן את העובדים ונעשה מומחה בתעשיית השיניים התותבות.
לקראת סוף שנות השלושים החל פרדסו הפרטי להניב פרי ועשהאל פוחצ'בסקי החל להתקיים ממנו. אחרי שפורעים ערביים חיבלו בבאר שממנה הושקו פרדסי הסביבה, הקים יחד עם שכניו אגודה שיתופית להקמת מפעל מים ובמשך שנים רבות כיהן כיו"ר "עין יזרעאל" - אגודה שיתופית להשקאה בע"מ. משהוקמה הגימנסיה הריאלית במושבה, כיהן במשך שנים כיושב ראש ועד ההורים וכן כיושב ראש "ועד ההורים הארצי לבתי ספר תיכוניים בישראל". בתפקידו זה סייע סיוע מיוחד בהחתמת הורי תלמידים על שטרות לצורך איסוף כספים עבור בניין הגימנסיה ואף לא נרתע למשכן 18 דונמים מכרמו כביטחון לערבות בנקאית.
בתקופת מלחמת השחרור, שנת 1948, עסק בהכנסת מיכון חקלאי לראשון לציון ובמשך שנים מספר התמסר ללימוד כל הקשור בתפעולו. המיכון כלל טרקטורים, מקצרות, קומביינים לגרעינים ולבוטנים ועוד.
עשהאל מילא תפקידי הגנה וארגון השמירה והיה פעיל בוועדים חקלאיים, באגודת הכורמים, בארגון הפרדסנים, בוועד הסניף המקומי של "פרדס" וב"פרדס סינדיקט" וחבר ועדת הביקורת של בנק מקומי.
עשהאל פוחצ'בסקי שלט בשבע שפות, כולל כתיבה וקריאה בערבית, ובהיותו מקובל על הכפריים הערביים, שימש כבורר בסכסוכים שבינם לבין היהודים ובינם לבין עצמם.
בשנת התשע"ב, 2012, יצא לאור ספר שירים, פרי עטו של עשהאל פוחצ'בסקי, שנכתבו שנים רבות קודם לכן ונמצאו בעזבונו. הספר נערך על ידי נכדיו אורה עשהאל ועצמון יניב(פוחצ'בסקי) ויצא בהוצאת ספרי עתון 77.