שילוני (סלוניק) אשר
שנת לידה: תר"פ 1920
מקום לידה: פולין, סטשוב
שנת עלייה: תרצ"ו 1936
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"ג 2003
יקותיאלי (זוסמנוביץ) חביב
 
יקותיאלי (בן זאב) אדלאידה עדה
סלוניק משה לייב
 
סלוניק פייגלה
    שילוני (יקותיאלי) ברכה   שילוני (סלוניק) אשר    
ילדי האישיות המוצגת:   שילוני אמנון
אשר שילוני כאיש הפלמ"ח
אשר שילוני מקבל את עיטור לוחמי המדינה
אשר שילוני מתנדב ביישובי הספר
פרס התקשורת ש/ל השלטון המקומי מוענק לאשר שילוני
אשר שילוני יקיר ההסתדרות בחולון
אשר שילוני יקיר חולון
"אלבום המשמר-האזרחי" מוענק לאשר שילוני על מסירותו והתמדתו בביצוע המשימות
מספריו של אשר שילוני, תשנ"'א, 1991

אשר שילוני נולד בסטשוב, פולין. למד ב"חדר", בישיבת "בית יוסף" ובישיבה בעיר הפולנית-גרמנית ביאלסקו-ביאלה. משסיים את לימודיו, שב לעיירתו והצטרף לתנועת "צעירי אגודת ישראל", הדריך בתנועת הנוער האגודאי "פרחי האגודה" ומאוחר יותר, הצטרף לתנועה הסוציאליסטית של האגודה "פועלי אגודת ישראל".
בשנת התרצ"ו, 1936, עלה לארץ והתגורר עם הוריו במאה שערים בירושלים. שנתיים מאוחר יותר, הצטרף לשומר הצעיר בהדר רמתיים (כיום קיבוץ עין דור). עבד בפרדסי המושבה, בסלילת כבישים במחנה הצבאי הבריטי שבסמוך לקיבוץ נגבה, בסלילת הכביש למשטרת כפר סבא ועוד.
בשנת התש"א, 1941, התגייס לפלמ"ח ומשך 4 שנים שירת במחנות העבודה והאימונים שבקיבוצי יגור, אילון, רמת יוחנן וכנרת.
אחרי נישואיו לברכה יקותיאלי, התיישבו השנים בחולון. התש"ז, 1947, אשר שילוני החל לעסוק בגננות נוי כגנן של העירייה. השתלם במדרשה לחקלאות על שם רופין והיה ל"גנן מוסמך".
כחבר ב"הגנה", החזיק בביתו "סליק" של נשק אשר שימש במלחמת השחרור את לוחמי "מבצע נחשון". השתתף בהגנה על חולון. גויס לצה"ל עם הקמתו. בתקופה זו, נענה לקריאתו של בן גוריון והחליף את שם משפחתו הלועזי לשם עברי.
בשנות השישים (למאה ה-20) התנדב לעזרת יישובי הספר. בשנת 1968 נבחר לחבר המועצה הארצית של חטיבת גנני הנוי בהסתדרות הפועלים החקלאיים. בהמשך, הוא חבר הנהלת ארגון הגננים הארצי שעל יד המרכז החקלאי. פרסם מאמרים בנושאי הגננות בירחון "גן ונוף".
בשנים 1979-1974 פעל במסגרת פס"ח (פינוי, סעד, חללים) לשעת חירום מיסודה של הרשות העליונה לפס"ח במשרד הפנים. בשנים 1988-1976, הוא מתנדב במשמר האזרחי.
במקביל, חבר מזכירות ועד עובדי עיריית חולון, חבר מזכירות סניף מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) בעיר וחבר מזכירות מועצת פועלי חולון.
בשנת 1976, לבקשתו של ראש העיריה פנחס אילון ייסד את הארכיון ההסטורי העירוני על שם הרצפלד וניהל אותו עד לפרישתו כעבור שבע שנים.
עבודתו העיתונאית התפרשה על פני שלושים שנה (1993-1963): כתב אזורי וארצי לעניינים מוניציפליים בעיתון "על המשמר" וחבר מזכירות המערכת; כתב בעיתון "דבר" תחת שם העט "א.ש.אמנון"; פרסם רשימות רבות בירחונים ובמקומונים בחולון ובראשון לציון ובין השאר הרבה לעסוק בנושא העדה השומרונית שבחולון ובשכם.
בשנת 1980 הוענק לאשר שילוני "פרס התקשורת" מטעם מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים על סדרת הכתבות ב"על המשמר" בנושא שיקום שכונת ג'סי כהן בחולון-שכונה שבה פעל גם כמתנדב. בשנת 1988 קיבל עיטור "יקיר ההיסתדרות בחולון" וב-1997 את אות "יקיר חולון".
בשנותיו המאוחרות, הוא חבר באגודת העיתונאים הארצית, חבר מזכירות "ארגון חברי ההגנה" בחולון וחבר באגודת "דור הפלמ"ח".
אשר שילוני פרסם תשעה ספרים: "האיש ופועלו" - ספר זיכרון לפנחס אילון; שני ספרי פתגמים מקוריים; "בדמותו ובצלמו" ו"להתהלך על בהונות"; שני ספרים שמכילים מבחר מרשימותיו: "שביבי אור וצל" ו"היד רושמת"; ספר ילדים בשם "מיאו שגעון של חתולה"; השתתף (יחד עם עמנואל אהרוני) בהוצאת "חולות ותל" - סיפורה של ה"הגנה" בחולון ובמקוה ישראל; ערך את "מפרג לחולון" - חוברת זיכרון לדר' חיים קוגל, ראש העירייה הראשון של חולון; "סטאשוב, ברלין, ירושלים" - ספר המשפחה; ספר תפגמים נוסף: "והיא תמשול בו".
בשנת 1994, בהזמנת לשכת העיתונות הממשלתית , השתתף בטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן.