גיסין אריה ארקה
שנת לידה: תרפ"ו 1926
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה: תש"ה 1945
שנת פטירה: תשס"ט 2009
לוין שמחה
 
לוין מרים
גיסין דב
 
גיסין (זינגר) רוזה שושנה
    גיסין (לוין) אורה   גיסין אריה ארקה    
ילדי האישיות המוצגת:   גיסין רענן    גיסין איתן    גיסין ירון
ארקה גיסין (מימין) ובן דודו יוסקה טוליפמן, התרפ"ט, 1929
ארקה גיסין (משמאל) ואחיו מוטקה, התרצ"ז,1937
ארקה גיסין (יושב ראשון משמאל), בוגר מחזור תרצ"ט, 1939 בית הספר העממי ("חביב"), ראשון לציון
זכרון שכתב ארק'ה גיסין לחברתו לכתה שולמית ביצ'יק עם סיום בית הספר העממי התרצ"ט, 1939
ארקה גיסין (עומד שלישי משמאל) עם קבוצת ה"הוקי" של המכבי הצעיר, אלופת הארץ, התש"ד, 1944
ארקה גיסין (שלישי משמאל) במסע פלוגתי של חברי הפלמ"ח, שנות הארבעים (למאה ה-20)
ארקה גיסין בפלוגת העבודה של "הסוללים" ברעננה, שנות הארבעים (למאה ה-20)
ארקה גיסין ליד שרידי הנגמש של בנו תני שנפל במלחמת יום הכיפורים, 1973

אריה גיסין נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") ובמחזור הראשון של הגימנסיה הריאלית במושבה ובהמשך, באוניברסיטת ניו יורק, בטכניון בחיפה ובמכללת תל-חי.
בנעוריו, מדריך ב"מכבי הצעיר", מפקד שכבת הבוגרים ומרכז הספורט בסניף המקומי. ספורטאי מצטיין שזכה באליפויות אישיות וקבוצתיות (הדיפת כדור ברזל, ריצות קלות, שחייה, הוקי). השתתף במכבייה השנייה.
כנער צעיר, היה גדנעי ב"הגנה" ומגויס לפלוגת החי"ש (חיל השדה) בראשון לציון.
עם תום לימודיו התיכוניים, חבר בהכשרה של "המכבי הצעיר" היושבת בקיבוץ רמת דוד ומגויסת כמחלקת פלמ"ח בגדוד הראשון שלו. במסגרת זו משתתף בהעלאת מעפילים ובפריצה לשחרורם ממחנה עתלית. במקביל, מתמחה בחקלאות שלחין ובגידולי שדה.
בשנת התש"ה, 1945, נמנה עם מייסדי קיבוץ "הסוללים" וחבר הקיבוץ במשך ארבע-עשרה שנים. בשנה זו נבחר כראש המפקדה של "המכבי הצעיר" ובמשך שנים מספר מכהן בתפקידו זה, כולל בתקופת מלחמת העצמאות. בתקופת המלחמה פועל במסגרת מטה הפלמ"ח כקצין הכשרות מגויסות של תנועות הנוער ומגייס חמישה גרעיני הכשרות לחטיבת הפלמ"ח והכשרה ראשונה ליחידות הנח"ל. נלחם בחזית המרכז במסגרת חטיבת "אלכסנדרוני".
בשנים 1957-1955 נשלח על ידי קיבוצו ועל ידי מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית למלא תפקיד בתנועת "יהודה הצעיר" בארצות-הברית. עם שובו לקיבוץ, כיהן כמרכז ענף גידולי השדה.
בשנת 1959, עובר אריה גיסין עם משפחתו מקיבוץ "הסוללים" אל קריית שמונה. כאן כיהן כסמנכ"ל לחקלאות של הרשות לפיתוח החולה וכמנהלה הכללי. "רשות החולה" שבהנהלתו הייתה לחוות חלוץ של גידולים חקלאיים בספקה מקומות עבודה רבים לעולים חדשים ואשר חלק גדול מתוצרתה יצא לחוץ לארץ - בעיקר כותנה, בוטנים, פקעות פרחים, אספרגוס וזרעי עגבניות ומלפפונים. בחווה הושגו יבולי שיא כמו גם רווחיות גבוהה.
אחרי מלחמת ששת הימים, שבה השתתף כמפקד פלוגה במסגרת החטיבה המרחבית בגליל העליון, החל את כהונתו ב"תה"ל" (תכנון המים לישראל) ויצא לקולומביה כמנהל פרויקט ענק של השקיה וחקלאות שם. בהמשך, היה ליועץ חקלאי לממשלת ניגריה וקניה, יועץ לפיתוח חקלאי לנשיא מצרים אנואר סאדאת ואחראי לתכנון פרויקט השקיה של חמישה מיליון דונם במדבר בין קהיר לתעלת סואץ.
בשנת 1977 התמנה למנכ"ל חברות "תה"ל" ו"תמ"י" (תהל מהנדסים ויועצים בע"מ) שעיסוקן בתכנון מפעלי המים בישראל ומתן ייעוץ הנדסי וחקלאי בארצות חוץ. תחת ניהולו הייתה תה"ל לאחת מעשר החברות הגדולות בתחום הייעוץ ההידראולי והחקלאי בעולם ואחת החברות המצליחות ביותר בבנק העולמי (IBRD) ובבנק הבינאמריקאי לפיתוח (IDB).
אחרי שבע שנים בתפקיד, הוזמן אריה גיסין על ידי הנהלת "כלל" לנהל את חטיבת הבנייה שלה והיה למנכ"ל חברת "אזורים". גם הפעם הצליח להפוך חברה כושלת לחברה רווחית ביותר. בסוף שנת 1988 התבקש על ידי ד"ר וירגיליו ברקו, מנכ"ל הבנק העולמי שנבחר לנשיא קולומביה, להיות יועצו לתכנון וביצוע פרויקטים הנדסיים וחקלאיים גדולים ובהם תכנון גשר יבשתי בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
בשנים שלאחר מכן הריהו שותף מנהל בחברת "BEC" לתכנון והשקעות בחקלאות בארצות אמריקה הלטינית ויועץ חקלאי לממשלות קוסטה ריקה, סלבדור, ונצואלה, הרפובליקה הדומיניקנית וקובה.
בנו איתן תני גיסין נפל ביום השלושים למלחמת יום הכיפורים בקרב בבוקעתה שברמת הגולן וקיבל את עיטור העוז "על גבורתו ותושייתו".