גיסין (דודזון) רחל
שנת לידה: תרצ"ו 1936
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה:
מקום קבורה:
השתייכות לקבוצות
גיסין דב
 
גיסין (זינגר) רוזה שושנה
דודזון אבנר
 
דודזון (הרשלר) לאה
    גיסין אלדד   גיסין (דודזון) רחל    
ילדי האישיות המוצגת:   גיסין ארז    גיסין גיא    גיסין איתי
רוחק'ה דודזון (צד שמאל שורה שנייה מלמטה, במרכז) בוגרת המחזור 1950
רחק'ה דודזון (למטה) וחברותיה לקבוצה במכבי הצעיר, בחזית בית המכבי, שנות הארבעים (למאה ה-20)
רחק'ה דודזון (מימין) צוערת בקורס קצינות, שנות החמישים (למאה ה-20)
רחק'ה דודזון ואלדד גיסין בגן המושבה, שנות החמישים (למאה ה-20)
רוחק'ה ואלדד גיסין ושלושת בניהם
רוחק'ה גיסין, מייסדת המוזאון לתולדות ראשון לציון, ליד שלט המוזאון, שנות השמונים (למאה ה-20 )
רוחק'ה גיסין וזרובבל חביב בטקס חנוכת המוזיאון לתולדות ראשון לציון, 1982
רוחק'ה גיסין, מנהלת המוזאון, בטקס קבלת פנים לנכד הברון רוטשילד ורעייתו
רוחק'ה ואלדד גיסין וצאצאיהם

רחל (רחק'ה) גיסין נולדה בראשון לציון. למדה בבית הספר העממי ("חביב") במושבה ובגימנסיה הריאלית. בוגרת סמינר לוינסקי בתל-אביב במגמת גננות ולימודי אוצרות באוניברסיטת תל-אביב.
שירתה בצבא כקצינת חן וסעד בבה"ד 4 וכיהנה כמפקדת סניף "מכבי צעיר" בראשון לציון.
עבדה כגננת בגני חובה בראשון לציון, בגני עולים חדשים ליד יבנה וברמת אליהו וכן גם בגן ויצ"ו שהוקם בצריפין עבור אנשי צבא קבע.
משעברה המשפחה בשנת 1967 לבאר שבע, למדה רח'קה באוניברסיטת בן גוריון בחוגי חינוך וספרנות ועבדה כספרנית בבתי ספר של רשת "עמל" ובבית צעירות מזרחי.
בשנת 1972, עם שובה לראשון לציון, החלה לעבוד כספרנית בבית ספר "חביב" ובבית ספר "שלמון". השתלמה בבית ברל בספרנות של בתי ספר ובחינוך חברתי ועבדה כרכזת החינוך החברתי וכמנחה בבתי ספר יסודיים במחוז המרכז.
בשנת 1979, בעקבות איסוף החומר הארכיוני על ידי גרשון מן, קיבלה על עצמה רחל גיסין את הקמת המוזיאון לתולדות ראשון לציון. היה זה המוזיאון הראשון בארץ אשר תיעד את תולדות העלייה הראשונה והוקם על בסיס ארכיוני שמקיף גם אתרים עירוניים. רחק'ה נאבקה להשגת הכרה רשמית לארכיון מטעם גנזך המדינה. היא עצמה פנתה ללימודי ארכיונאות בבית ספר לספרנות וארכיונאות באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמכה כארכיונאית ובכך סללה את הדרך להכרת המדינה במוזיאון. היא דאגה לפיתוחו ולהרחבתו של המוזיאון וליצירת קשר עם נכדו של הברון רוטשילד. בעקבות הקשר שנוצר, תרם הברון סכום כסף שהוקדש לשיקום באר המושבה וליצירת התכנית האור קולית אשר מספרת את סיפורה של הבאר ההיסטורית.
המוזיאון בהנהלתה של רחק'ה הפך מודל לחיקוי ומוקד עלייה לרגל מכל הארץ הן לשם ביקורים והן לצורך השתלמויות.
בשנת 1989 נענתה רחק'ה בהתלהבות לרעיון יצירת אלבום המשפחות, השיגה את המשאבים הדרושים והייתה אוצרת הפרויקט.
רחל גיסין יזמה והקימה, בשנת 1990, את עמותת ידידי המוזיאון ופתחה במסורת הנשף השנתי.
וכך כתב לה זרובבל חביב: "לאמא האמיתית של המוזיאון - בית הגנזים של ראשון לציון אשר בזרועותיה גדל ונישא לתפארת. לחום לבה ועוז רוחה שהשקיעה בו ללא לאות והתמדה שאין דומה לה"
לקראת הקמת המדרשה לחקר חיבת ציון בבית שולמית וזרובבל חביב, בראשית תשמ"ה, 1984, רחק'ה חברה בוועדת ההיגוי, שותפה פעילה בהכנת הפרוגרמה וכיהנה במשך שנים כחברה בוועד המנהל של הבית.
פעילויות נוספות: חברה בוועדת השמות לרחובות העיר; חברה בוועדת ההנצחה; מזכירת הוועדה לשימור מבנים ואתרי ראשית ההתיישבות; כיהנה שנים רבות כחברה בוועדת החינוך הארצית של המועצה לשימור אתרים; הדריכה בקורסים של המועצה הנ"ל ושל גנזך המדינה בנושא 'הקמת תצוגות על בסיס הארכיון המקומי'; פרסמה רשימות בכתבי עת מקצועיים וכן טור שבועי בשם "עובר ושב" בעיתון מקומי ובו תיאור דמויות ואירועים מעברה של ראשון לציון עם קשר לאקטואליה; הרצתה במועדוני קשישים בנושאים הקשורים לתולדות ראשון לציון; שנים רבות חברה במועדון הסורופטמיסטיות - מועדון של נשים בעלות מקצוע.
עם תום תפקידה כמנהלת המוזיאון בראשון לציון, השתלמה רחק'ה בפילדלפיה במדור תיעוד וארכיונאות של ציורים וציירים.
בשובה ארצה, קיבלה על עצמה תפקידי תכנון והקמה של אתרים היסטוריים: הקימה בנס ציונה מסלול סיור בשם "מסלול הדגל" העובר בין אתרים היסטוריים במרכז העיר; בהר איתן - מרכז לאומי למערכות ישראל - פעלה כחוקרת-אוצרת בנושא מלחמות ישראל; ברחובות עוסקת בהקמת מוזיאון סביבתי בשם "בית משפחת האדמה" אשר יתעד את ראשוני העיר וישמש מרכז תיור וסיור במקום.
מתנדבת בער"ן (עזרה ראשונה נפשית).