הירשפלד צבי הירש
שנת לידה: תרמ"ב 1882
מקום לידה: לטביה, ריגה
שנת עלייה: תרמ"ט 1889
שנת הגעה למושבה: תרמ"ט 1889
מקום מגורים במושבה:
עיסוק:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרע"ז 1917
קרישבסקי יעקב חיים
 
קרישבסקי (טופלינסקי) רחל לאה
הירשפלד אליהו מאיר
 
הירשפלד (וורנר) חיה מלכה
    הירשפלד (קרישבסקי) ברכה   הירשפלד צבי הירש    
ילדי האישיות המוצגת:   ברכמן (הירשפלד) רחל    תגר (הירשפלד) עליזה    הירשפלד מאיר    הירשפלד יעקב
ההזמנה לאירושי צבי וברכה הירשפלד
ילדי צבי וברכה קרישבסקי: רחל, עליזה, מאיר ויעקב
 
צבי הירש התכוון להקים בראשון לציון מפעל ליצירת משי כדי לארוג טליתות וכיפות. לשם כך הובאו תולעי משי וצבי נטע בחצר הירשפלד עץ תות ואף הביא מריגה מכונות אריגה. אולם, בשל התנגדות הברון, לא יצא הדבר לפועל וצבי מסר את המכונות למשה מונטיפיורי.
 
 

צבי הירשפלד נולד בריגה, לטביה. בן שבע, בשנת התרמ"ט, 1889, עלה לארץ עם אמו ואחיו. המשפחה התיישבה בראשון לציון על האדמה שקנה האב בעת סיור מקדים שערך בארץ שלוש שנים קודם לכן. משנפטר אביו, שעלה שנה אחריהם, שלחה אותו אימו אל סבו בלונדון שם רכש השכלה כללית, אנגלית ולימודי יהדות.
כשחזר לארץ, מצא את המשק במצב כלכלי גרוע והתמסר לביסוסו: מעבר הירדן הביא שתילים של ענבי מאכל ונטע עצי משמש. יחד עם ברכה אשתו היה ביתם מרכז תרבותי לנוער, למשכילי המושבה, לעולים חדשים ולעולי תימן. וכך כותב י. יערי (בספרו חולמים ולוחמים, עמ' 118): "הוא התמכר בכל מאדו [מאודו] לפעולה בשביל אחינו אלה [התימנים] [...] הוא ואשתו נהיו לאב ואם לקבוץ התימנים בראשון לציון". ועוד הוא כותב שם: "צבי הירשפלד היה אחד המעטים בראשון לציון שהתעניינו בתושבים העניים בה שאינם מהאכרים [...] במשך זמן המלחמה, בהודע [בהיוודע] לו כי באחד הבתים הדלים חסרים הדברים היותר נחוצים למחיה, שלח את עזרתו מאמצעיו המצומצמים, באופן כזה שהמקבלים לא ידעו ממי באה העזרה".
בשנת התרע"ג, 1913, קיבל על עצמו לנהל את משק ג'ממה בנגב, שנרכש על ידי אגודת "שארית ישראל" במוסקבה, על מנת להכין לחבריה אחוזת מטעים בארץ. הם קראו למקום "משק רוחמה" (לימים קיבוץ רוחמה). צבי העסיק במשק רק פועלים עבריים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נותק הקשר עם בעלי הנחלה ברוסיה ולא התקבלו מהם כספים. צבי משכן את אחוזתו הפרטית בראשון לציון כדי לממן את המשק ברוחמה שסיפק שירותי אוכל, בגדים ולינה ליהודים בצבא התורכי בדרכם לחזית. גם המשתתפים במאבק בארבה קיבלו ממנו סיוע כמו גם אנשי ניל"י - למרות שלא צידד בדרכם. הבאר שחפר סיפקה את המים לכולם כולל הבדואים שהתגוררו בסביבה.
צבי הירש נפטר צעיר לימים לאחר שחלה בטיפוס הבהרות והובא לקבורה בבית הקברות הישן בראשון לציון. המצבה שעל קברו הנה עמוד שיש שנמצא קודם לכן בבית הכנסת העתיק בעזה והועבר לרוחמה.

מקורות לציוני דרך
יערי (פולסקין). חולמים ולוחמים, פתח-תקוה: ש.ז. גיסין, 1922.
גרא, גרשון. חמדת אבות, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1982.