גורה (גורן) ישראל לייב
שנת לידה: תרע"ד 1914
מקום לידה: פולין, לאפי
שנת עלייה:
שנת הגעה למושבה: תרצ"ז 1937
מקום מגורים במושבה: בית אברמוב
עיסוק:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תש"ח 1948
ליס מנחם מנדל
 
ליס חיה
גורה יצחק
 
גורן פאשה
    גורה (ליס) יונה   גורה (גורן) ישראל לייב    
ילדי האישיות המוצגת:   גורה מנחם    גורה יצחק
ישראל גורה חבר בהסתדרות "החלוץ" באושביניצים, התרצ"ד, 1934
ישראל גורה חבר באגודת "החבל הימי לישראל", התרצ"ז, 1937
ישראל גורה חבר בהסתדרות העובדים בארץ ישראל- האגודה לתרבות גופנית "הפועל", התרצ"ח, 1938
ישראל גורה חבר במועצת פועלי ראשון לציון - אגודת הפועלים החקלאיים, התרצ"ט, 1939
ישראל גורה עובד בחקלאות
ישראל גורה (עומד שני מימין) בקורס מדריכים, התרצ"ט, 1939
ישראל גורה (רביעי מימין) נוטר במשטרת הישובים העבריים
ישראל ויונה גורה (מימין) בטיול עם חברים

ישראל לייב גורה, נולד בעיירה לאפי בפולין. בביתו ספג תרבות דתית וציונות. בנעוריו הצטרף לתנועת-הנוער "החלוץ" ועבר הכשרה באושבינצ'ים שבפולין, לקראת עלייה לארץ ישראל. בינואר התרצ"ג, 1937 עלה ארצה באנייה "ירושלים" והתיישב בראשון לציון עם קבוצת "השדה". אנשי הקבוצה עזבו את ראשון לציון כדי להקים את קיבוץ "שדה נחום", אולם ישראל לא הצטרף אליהם ונשאר להתגורר בראשון לציון.
בראשון לציון, עבד כפועל בחקלאות, במפעל הזכוכית "גביש", ובחלוקת לחמים במאפיה. בנוסף, היה מעורב ופעיל בנושאים ציבוריים; חבר במועצת פועלי ראשון לציון, בהנהלת אגודת הספורט "הפועל" וחבר ב"חבל ימי לישראל" (חי"ל, הייתה אגודה להכשרה ימית שנוסדה ב-1936 בשיתוף עם הסוכנות היהודית, הקימו את בית הספר הימי ליד הטכניון) ועוד.
כן היה פעיל בשורות ה"הגנה" ונוטר במשטרת הישובים העבריים. בשנת התש"א, 1941 נישא ליונה לבית ליס. הזוג התגורר בראשון לציון ונולדו להם שני בנים מנחם ויצחק.
עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ הקרבות, התגייס לצבא. במאי 1948 במהלך נסיעה באוטובוס של חברת "דרום יהדה" בקו תל אביב- רחובות, באזור בית דגן, חשש הנהג ממטוס אויב שחג מעליהם. אנשי האוטובוס ברחו כדי להסתתר בפרדס בית שוגרמן (לימים בית הקרן הקיימת לישראל ליד בית דגן), ונקלעו לשדה מוקשים, (שהונחו על ידי הערבים שלא הסכימו להחלטת עצרת האום על הקמת מדינת ישראל). ישראל נפצע והובא למרכז הרפואי "הדסה" בתל אביב, שם נפטר מפצעיו. אחר מותו הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הניח אישה ושני בנים.

הוריו ואחותו שלא עלו ארצה ניספו בטרבלינקה.

מקורות לציוני דרך
"לתת פנים לנופלים"