שפטל אריה
שנת לידה: תרס"ה 1905
מקום לידה: וילנה
שנת עלייה: תרפ"ד 1924
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תש"מ 1980
השתייכות לקבוצות
רבינוביץ שלמה
 
שפטל יצחק
 
שפטל (קולבבסקי) אסתר
    שפטל (רבינוביץ) פוליה   שפטל אריה    
בת זוג נוספת שפטל פניה        
ילדי האישיות המוצגת:   שפטל יצחק    אשד (אשכנזי שפטל) אסתר    וקשטיין (שפטל) חנה חני
אריה שפטל, ראש העירייה, בטקס פתיחת משרדי המועצה הדתית, 1967
אריה שפטל, ראש העירייה, (שני מימין)
אריה שפטל (יושב משמאל) במסיבה לכבוד יעקב סגל (במרכז) בבית ההחלמה "הדרום"
אריה שפטל, ראש העירייה (עומד) מברך בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "בית אל"
אריה שפטל ראש העירייה (במרכז). משמאל עומד החקלאי מיכאל לוין ורעייתו חנה ויושב החקלאי שמואל בן זאב על רקע סמל העיר "מצאנו מים" במלאות 70 שנה לחקלאות בראשון לציון, התשי"ב, 1952

אריה שפטל נולד בווילנה, למד שם בגימנסיה "תרבות" והיה בוגר המחזור הראשון. את לימודיו המשיך במכון פדגוגי גבוה להכשרת מורים ובמכון לחקר אירופה המזרחית. לארץ עלה בשנת 1924 יחד עם קבוצת חברי "החלוץ", מייסדי רמת הכובש, אבל בשל מחלת ריאות קשה נאלץ לעזוב את הארץ. הוא חזר לווילנה ועבד שם בהוראה ובארגון בתי הספר של "תרבות". את פעילותו הציונית החל אריה שפטל עוד בצעירותו. השתייך לנוער הסוציאליסטי על שם בורוכוב, היה פעיל במרכז "החלוץ" ובמפלגת פועלי ציון.
בשנת 1941, עם פלישת הנאצים, נכלא יחד עם כל יהודי וילנה בגטו. עבד בעבודות פרך שהיו קשורות בטיפול בנשק אבל, לפי דרישת המחתרת של הגטו - שהיה חבר בה - החל לעסוק בעבודה חינוכית. כתב את יומן הגטו ואסף מסמכים במטרה להעבירם אל מחוץ לגטו. כיהן כמנהל בית הספר השלישי וכסגן מנהל הגימנסיה הבלתי ליגלית ואת רבים מתלמידיו גייס למחתרת.
בשנת 1943 השתתף בהכנות למרד עד להעברתו למחנה ההשמדה באסטוניה ומשם למחנות נוספים.
לקראת סוף המלחמה, באחת מההעברות ממחנה למחנה, ברח. שוטט במשך שבועות בשדות גרמניה עד אשר נתפס באחד הכפרים ונדון למוות. שוב הצליח לברוח, עבר את הקווים הגרמניים והגיע לצד האמריקאי ומכאן - לוורשה.
בוורשה שאחרי המלחמה החל בארגון מחדש של החיים היהודיים בפולין.
נבחר לנשיאות ועד יהודי לודז', כחבר המרכז של מפלגת פועלי ציון ולוועדה ההיסטורית המרכזית בפולין. ארגן את החלקה של מחנות ההשמדה ואת כרטסת פושעי המלחמה. החומר הזה שימש מאוחר יותר ככתב אשמה במשפטים נגד פושעי המלחמה. בהמשך נבחר על ידי יהודי לודז' כשופט בבית הדין למתן ריהביליטציה ליהודים, כיהן כחבר הדירקטוריון של קק"ל וארגן את עלייה ב' מפולין.
בשנת 1945 השתתף כציר מטעם ממשלת פולין בקונגרס הבין-לאומי של האסירים הפוליטיים בוורשה ונבחר לוועדה שהכינה את החומר למשפטי נירנברג. ערך את העיתון "אונזער ווארט" בשנים 1946 - 1947.
השתתף בקונגרס הציוני בבזל מטעם מפלגת פועלי ציון.
אריה שפטל עלה לארץ בשנות ערב קום המדינה, בשנת תש"ז, 1947.
התיישב בראשון לציון ונבחר למזכיר מועצת הפועלים במקום. כחבר מפא"י, נבחר לכנסת הראשונה, היה חבר בוועדת הכנסת ובוועדת הפנים וכן בהנהלת הסיעה. בתוך כדי כהונתו בכנסת נקרא שפטל לעמוד בראש רשימת מפא"י לעיריית ראשון לציון. הוא ויתר על מקומו בכנסת ונבחר לראשות העירייה.שלוש פעמים כיהן כראש עיריית ראשון לציון בשנים: 1951 - 1952 ; 1960 - 1962 ; 1965 - 1969.

מקורות לציוני דרך
מיכאלי, בן ציון. ראשי הרשויות המקומיות בישראל, חמישים שנות השלטון המקומי בישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, תשל"א 1971.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.