גיבשטיין חנניה
שנת לידה: תרצ"ג 1933
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה:
מקום קבורה:
השתייכות לקבוצות
רוזין אריה
 
רוזין (פשצ'נסקי) מניה מרים
גיבשטיין יהושע
 
גיבשטיין (פובימברובסקי) קנדל יוכבד
    גיבשטיין (רוזין) בלה בלהה   גיבשטיין חנניה    
ילדי האישיות המוצגת:   גיבשטיין סלומון עירית רחל    גיבשטיין יהושע    גיבשטיין שרר לימור
חנניה גיבשטיין (מימין) במסע גדנ"ע למשלט 69, התש"ט, 1949
עו"ד חנניה גיבשטיין (במרכז), ראש העיר, עם נשיא המדינה השלישי זלמן שז"ר (משמאל) בחגיגות ה-90 לראשון לציון, 1972
נשיא המדינה השלישי זלמן שז"ר (במרכז בחליפה שחורה ) ולידו ראש העיר עו"ד חנניה גיבשטיין בחגיגות ה-90 לראשון לציון, 1972
ראש העיר עו"ד חנניה גיבשטיין (מימין) בעת ביקורו של נכד הברון רוטשילד (שני מימין) לכבוד חגיגות ה-90 לראשון לציון, 1972
עו"ד חנניה גיבשטיין (מימין) ראש העיר ראשון לציון נואם בחגיגות
ה-90 לראשון לציון, 1972

חנניה גיבשטיין נולד בראשון לציון. למד בתלמוד תורה ובגימנסיה הריאלית.
בנעוריו, בהמשך לחינוך שקיבל בביתו, היה חניך תנועת בית"ר ולקח חלק בפעולות הדבקת הכרוזים ברחובות המושבה מטעם האצ"ל.
אחרי שירותו הצבאי (במודיעין), סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בכתיבה בנושאי מסים וכלכלה בעיתונים כלכליים: ביומון הכלכלי "שער", ברבעון לבנקאות וב"ידיעות אחרונות". פתח משרד לעריכת דין בתל-אביב ובמקביל החל להוביל את המאבק הציבורי נגד מפעל השפכים של גוש דן.
בשנת 1969, הצטרף לתנועת החרות במטרה לרוץ בבחירות לראשות העירייה. בבחירות שהתקיימו באותה שנה, זכתה הרשימה שבראשה עמד בניצחון מוחץ וחנניה היה לראש העירייה הצעיר ביותר בארץ.
ראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983-1969.
בתקופתו נעשתה השקעה רבה במערכת החינוך שנאלצה להתמודד עם גידול מהיר ביותר ובלתי מתוכנן של אוכלוסיית העיר; הוקמה מערכת לטיפול בנוער מנותק, מערכת שהייתה אז יחידה במינה בארץ (בראשה עמד עקיבא אברמוביץ' ז"ל) ואשר הצילה מאות נערים ונערות מהפשע; בוצע רישות חלק גדול מהעיר לרשת הביוב וחיבורה למפעל השפכים של גוש דן; נעשו פיתוח מואץ ושינויים בתכניות בניין ערים; הקטנת הצפיפות בעיר על ידי הקטנת יחידות הדיור על יחידות שטח; הוקמה תשתית למדרשה לחיבת ציון עם רכישת ביתם של שולמית וזרובבל חביב על ידי העירייה; הוטל על גרשון מן להציל ולרכז חומר ארכיוני רב ערך והוקם המוזאון ההיסטורי לתולדות ראשון לציון.
בהמשך דרכו, מכהן חנניה גיבשטיין כחבר מועצת העיר באופוזיציה. במשך 7 שנים היה יושב-ראש המנהלה של המוסד לבטיחות ולגהות; חבר המוסדות העליונים של תנועת החרות; יושב-ראש חוג הידידים של המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב; סגן יושב-ראש האגודה למען החייל בארץ ויושב-ראש הסניף המקומי; יושב-ראש של ועדות אד הוק, למתן מעמד של עיר, מטעם משרד הפנים. בשנת 1998 זכה חנניה גיבשטיין בתואר "יקיר ראשון לציון".