קרניאל ישעיהו
שנת לידה: תרמ"א 1881
מקום לידה: רומניה
שנת עלייה: תרמ"ב 1882
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: מורה, סופר
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרס"ב 1942
מקום קבורה: ישראל, זכרון יעקב
לובמן מרדכי
 
לובמן (יצחקי) גיטל
קרניאל מרדכי
 
קרניאל לאה
    קרניאל (לובמן) אידה יהודית   קרניאל ישעיהו    
ילדי האישיות המוצגת:   קרניאל יפרח    קורמן (קרניאל) תקוה    מירקין (קרניאל) עליזה    קרניאל חגי    קרניאל מרדכי
ישעיהו קרניאל (עומד שני מימין) בחברת פקידי בנק אפ"ק, התרע"ג, 1913
ישעיהו קרניאל (יושב ראשון מימין) עם חברי מערכת "דאר היום", התרצ"ג, 1913

ישעיהו קרניאל נולד ברומניה בשנת התרמ"א, 1881. בן שנה הגיע לארץ עם משפחתו שהתיישבה בזכרון יעקב. למד בבית הספר של המושבה ורכש ידיעות בתנ"ך, בתלמוד ובדברי ימי ישראל.
בכוחות עצמו רכש שפות: ערבית, צרפתית, אנגלית וגרמנית.
השתלם בהשכלה כללית בביירות, לבנון, ובפריז ובשובו לארץ התמנה למורה בבית הספר בזכרון יעקב.
בשנת התרס"ג, 1903, נשא לאישה את אידה-יהודית לובמן מראשון לציון ואת מסע הכלולות עשה הזוג לבזל, אל הקונגרס הציוני השישי, שם נפגשו שניהם עם הרצל. שנתיים מאוחר יותר, הציע לו ועד בית הספר בראשון לציון לקבל משרת "מורה ראשי ללימודים העבריים בבית הספר בראשון לציון" אולם הדבר לא יצא לפועל.
בשנת התרס"ו, 1906, עבר לעבוד כפקיד בבנק אפ"ק בירושלים שם נמנה עם מייסדי בית העם. בירושלים עסק בתרגום כתבי שלום עליכם מאידיש לעברית והתרגומים התפרסמו בעיתונו של בן יהודה "האור".
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כיהן כמנהל בנק אפ"ק בצפת.
לאחר המלחמה, חזר לירושלים ועבד ב"הדסה" כמנהל חשבונות, מפקח על המשק וחבר ההנהלה. משנוסד עיתון "דאר היום" בעריכתו של איתמר בן אבי, היה לעובד קבוע בעיתון ובמשך ארבע-עשרה שנה פרסם במדורו שנקרא "מבעד למסוה- שעורי הסתכלות" פיליטונים סאטיריים-הומוריסטיים בשם העט "עזמות".
ערך והוציא את העיתונים ההיתוליים "חמר גלם", "הדרבן" ו"התותח".
ישעיהו קרניאל כיהן כנשיא לשכת "בני ברית" בצפת ונמנה עם מייסדי הלשכה בירושלים בשנת 1925 ומאוחר יותר - הלשכה בחיפה. היה פעיל ב"בונים החופשיים". נמנה עם מייסדי הלשכה העברית הראשונה "הר ציון" בשנת 1927 ונשיאה בשנת 1929.
בחיפה השתתף בייסוד העיתונים "הכרמל" ו"הר הכרמל", לימד עברית והיסטוריה ונשא הרצאות בפני גופים שונים.
בעת הרצאה שהתקיימה באולם "אהל שם" בחיפה, בהזכירו את ססמתו של אליעזר בן יהודה "דבר עברית - והבראת" נפל ומת.