בלקינד שמשון
שנת לידה: תרכ"ד 1864
שנת עלייה: תרמ"ג 1882
שנת הגעה למושבה: תרמ"ד 1884
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרצ"ז 1937
השתייכות לקבוצות
פרימן דרור אהרן מרדכי
 
פרימן (אנגלישר) מרים
בלקינד מאיר
 
בלקינד (גלצטוך) שפרה
    בלקינד (פרימן) פנינה   בלקינד שמשון    
ילדי האישיות המוצגת:   בלקינד נעמן    ליובין (בלקינד) ימימה    בלקינד ישי    בלקינד איתן    בלקינד מאירה    בלקינד מאיר עתניאל    מרש (בלקינד) שפרה
שמשון בלקינד (משמאל) עם אחיו ואחיותיו, שנות השבעים למאה ה-19
שמשון בלקינד (עם התוף הגדול) בתמונת חברי האורקסטרה, התרנ"ה, 1895
מודעת פרסום למלון "עין הקורא" (המקור: ספר היובל לא.מ.פרימן)
בית בלקינד (מלון "עין הקורא") ברח' בילו (המקור: עיזבון המשפחה)
שמשון בלקינד (יושב משמאל) עם בני משפחות בלקינד, סגל, פרימן ויודילוביץ, שלהי שנות העשרים (למאה ה-20)
שמשון בלקינד (יושב ראשון משמאל) בחנוכת בית בלקינד, שנות השלושים (למאה ה-20)

שמשון בלקינד נולד בלהויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. למד אצל אביו לימודי יהדות ובהמשך, בגימנסיה רוסית במוהילב.
בהיותו בכיתה החמישית, עבר לפטרבורג במטרה ללמוד רוקחות ועבד כשוליה בבית המרקחת המלכותי.
כשהקים אחיו, ישראל בלקינד, את תנועת "ביל"ו", הפסיק שמשון את לימודיו, עלה לארץ (התרמ"ג, 1882) והצטרף אל קבוצת הביל"ויים אשר ישבה בבית אנטון איוב שליד יפו. יחד אתם הוא עובד במקוה ישראל עד לעזיבת הקבוצה.
בשנת התרמ"ד, 1884, הוא עובר לירושלים, מצטרף שם לאגודה הבילויית "שהו" (שיבת החרש והמסגר) שמטרתה ללמד את חבריה מלאכה ולומד נגרות ונפחות. משחלה, כעבור חודשים אחדים, עזב ועבר לראשון לציון. כאן, יחד עם אחרים, נמנה עם המורדים בפקידות הברון ונגזר עליו לעזוב את המושבה. הוא
מתיישב בגדרה ונעשה חקלאי ובעל נחלה. עם ביטול גזרת, הגירוש נמכרת הנחלה ויחד עם רעייתו ושני ילדיו הוא חוזר לראשון לציון. אולם, כסף המכירה, שנמסר ליהושע חנקין כמפרעה עבור קניית קרקע, ירד לטמיון ומצבה הכלכלי של המשפחה נעשה קשה.
בראשון לציון הוא כורם ואיכר. בהמשך, בניסיון להיטיב את המצב הכלכלי, הוא נוסע לאוסטרליה ועובד עם קרובו, יעקב חנקין, אולם בתוך פחות משנה חוזר ארצה. עם שובו, פותחת המשפחה בביתם שברחוב ירושלים את מלון "עין הקורא" - מלון שלא החזיק מעמד זמן רב. וזו לשון מודעת הפרסום למלון: "בית אורחים "עין הקורא" מודיע לכל האורחים הנכבדים הפונים הנה כי: חדריו מרוחים [מרווחים] באויר צח ובריא וחלונותיו נשקפים אל הרי יהודה. מאכלים טריים וטובים. המשקאות מכל המינים קרים בכל עת. לאורחים ימצאו בכל עת מרכבות, סוסים וחמורים לנסיעה. בעונת הענבים ימצאו מן הענבים המינים היותר מובחרים לאכילה"

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעקבות פרשת ניל"י, נאסרו שמשון בלקינד ורעייתו והועברו לכלא ברמלה וילדיהם נותרו לבדם. מהחצר נגנבו בעלי החיים ומהמרתף - צורכי המזון והילדים סבלו ממצוקה רבה. וכשחזרו ההורים מהכלא לאחר חודש ימים, הוכרז במושבה חרם על משפחת בלקינד בשל פעילותם של שני הבנים, נעמן ואיתן, בניל"י.
בטבת התרע"ח, 1918, נתלה הבן נעמן בדמשק. עם סיום כיבוש הארץ על ידי הבריטים, יוצאים שמשון בלקינד ובנו איתן לדמשק ומביאים את עצמותיהם של נעמן ושל יוסף לישנסקי לקבורה בראשון לציון.
במאורעות התרצ"ו, 1936, נרצח בנו מאיר. למרות מסכת חייו הקשה, לזכותו של שמשון בלקינד פעילות ציבורית רבה: נמנה עם חברי הוועד הראשון של בית העם; ממייסדי ערבי הקריאה; חבר באורקסטרה; במשך שנים רבות חבר בוועד המושבה; חבר בוועד החקלאי; חתום על מגילת היסוד להקמת מוזיאון רוטשילד.
בשנת התרפ"א, 1921, עמד בראש ועד המושבה. בשנה זו הושגו הישגים חשובים: הוקם דואר ממשלתי רשמי בראשון לציון; התמנה ממונה מיוחד על גביית מסי המושבה והוחלט על גביית מס מספקי הסחורות לשוק המושבה; הונהגו סדרי הבחירות הרשמיות למועצה המקומית; טחנת המושבה המושבתת והמוזנחת חודשה והוכשרה מחדש לתפקידה.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (2).
מרשם תושבים, תרפ"ד-תרפ"ה, 1924- 1925. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (5).
מרשם תושבים, תרפ"ו-תרפ"ז,1926 -1927. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (6).
תיעוד בעל-פה. ארכיון המוזיאון.
אוספים אישיים, תיקי מפתח. ארכיון המוזיאון.
בלקינד מאירה, בית בלקינד, 1980. ארכיון המוזיאון.
פרימן, א"מ. ספר היובל לקורות המושבה, "ראשון לציון" מיום היווסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, ירושלים.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.