טרכטנברג יחיאל
שנת לידה: תרכ"ו 1866
מקום לידה: בסרביה, אונגן
שנת עלייה: תרמ"ו 1886
שנת הגעה למושבה: תרמ"ו 1886
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: איכר
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרצ"ז 1937
השתייכות לקבוצות
סמילנסקי שמעיהו
 
סמילנסקי רחל
טרכטנברג אלחנן שמעיה
 
טרכטנברג לאה
    טרכטנברג (סמילנסקי) שפרה   טרכטנברג יחיאל    
בת זוג נוספת טרכטנברג (לויצקי) מרים מאשה        
ילדי האישיות המוצגת:   סיטקוב (טרכטנברג) חנה    טרכטנברג (יחיאלי) עזרא    טרכטנברג אלחנן אליק
יחיאל טרכטנברג (שורה אמצעית 1 מימין) בתמונת יושבי ראש
הוועד החקלאי בשנים 1967-1912 (ארכיון המוזאון מעיזבונו של דוד הורביץ)

יחיאל טרכטנברג נולד בבסרביה. עלה לארץ בשנת התרמ"ו, 1886, והתיישב בראשון לציון. איכר עצמאי ואוהב אדמה שעבד גם כפועל חקלאי שכיר.
השתתף במרידה כנגד פקידות הברון.
עסק בהדרכה חקלאית בחדרה בתקופתה הראשונה. בראשון לציון הקים משק חקלאי מגוון - פלחה, נטיעות, גידול בהמות ועופות, ירקות ודבורים.
יחיאל טרכטנברג עסק בפעילות ציבורית נרחבת. השתתף בייסוד "אגודת הפועלים" הראשונה במושבה. חבר בוועד המושבה במשך שנים רבות.
בתקופת המאורעות, בשנת 1921, נבחר לראש ועד ההגנה.
בשנת התרצ"ב, 1932, נבחר לראשות המועצה. בתקופת כהונתו נערכה חגיגת יובל שנים למושבה, נסלל רחוב רוטשילד בקטע שבין בית הכנסת הגדול והכביש הראשי (הרצל כיום).
בשנים התרצ"ג-התרצ"ה, 1935-1933, כיהן כראש הוועד החקלאי ובהמשך - כראש המועצה החקלאית וחבר במועצת סינדיקט הכורמים. נמנה עם הוועדה היוזמת להקמת המוזאון על שם רוטשילד בראשון לציון בשנת 1936 וחתום על מגילת היסוד. ממייסדי בית המכבי.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (2).
פנקס לרשימת הנפטרים במושבה, תרס"א. ארכיון המוזיאון, ע2 - 5/2.
מיכאלי, בן ציון. ראשי הרשויות המקומיות בישראל, חמישים שנות השלטון המקומי בישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, תשל"א 1971.
סמילנסקי, משה. משפחת האדמה, ספריה "לדור", תל אביב: עם עובד, תשי"א-תשי"ד.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.
יודילוביץ, דוד. (עורך). קובץ מאמרים לדברי ימי העתונות בארץ ישראל, תל אביב: הוצ' ועד התערוכה לעתונות הארצישראלית, ניסן התרצ"ו.