טביב מרדכי
שנת לידה: תרע"א 1911
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: משורר, סופר
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשל"ט 1979
קנטרוביץ יהושע
 
קנטרוביץ מרים
טביב (בן אברהם) טביב
 
טביב (כהן עראקי) שמעה
    טביב (קנטרוביץ) חנה   טביב מרדכי    
ילדי האישיות המוצגת:   היין (טביב) לאה    טביב גל
מרדכי טביב (במרכז) עם אחיו ואמו תרצ"ז, 1937
מרדכי טביב בצעירותו ספורטאי ב "הפועל"
מרדכי וחנה טביב בצעירותם
מרדכי טביב עם בתו לאה תרצ"ז, 1937
מספריו של מרדכי טביב, תשכ"ח, 1968
מספריו של מרדכי טביב, תש"ל, 1970
הוצאה מחודשת של "דרך של עפר", תשס"ב, 2002
מספריו של מרדכי טביב

מרדכי טביב נולד בראשון לציון. בן חמש נכנס ל"מעלאמה", הוא ה"חדר" התימני, שם למד עד הגיעו לגיל שלוש-עשרה.
משהחל לבו לנטות אל ההשכלה הכללית, התקבל, בעידודו ובסיועו של המנהל אהרון קרון, לבית הספר העממי ("חביב") של המושבה. חודשים מספר למד שם ועל פי עדותו תקפו אז צמא להשכלה ובולמוס לקריאת ספרים ולכתיבת שירים.
על רקע זה נוצר עימות חריף בינו לבין אביו, הרב טביב טביב, שהועיד את בנו לרבנות. מאוחר יותר, קיבלו הדברים הללו ביטוי בספריו. זמן קצר לאחר מכן, נאלץ להפסיק את לימודיו ולצאת לעבוד. עבד בעבודות שונות: חקלאות, בניין, שמירה וסווארות.
כמדריך בתנועת "הנוער העובד", הקים בשכונתו, שכונת "שיבת ציון", סניף של התנועה בעבור הבנות. בהמשך, היה מרכז סניף התנועה בכרם התימנים בתל-אביב.
בשנת התרצ"ד, 1934, נשא לאישה את חנה ויחד עמה נדד לתל-אביב ולגליל.
משחזרו לראשון לציון, עבד בבית החרושת ללבנים "סיליקט". כמי שהאמין בכל לבו באידאלים של חלוציות ציונית-סוציאליסטית, הצטרף מרדכי טביב עם משפחתו, בשנת התרצ"ח, 1938, לקיבוץ נען. שנה אחת עבד בקיבוץ וכתב שירים רבים שחלקם פורסמו בעיתון "דבר" וחלקם - בבימות אחרות. משנאלץ לעזוב, היה לשומר בשדות השרון מטעם ה"שומר".
בסוף שנת 1939, התגייס לצבא הבריטי ליחידת האתתים. יחד עם היחידה טולטל ליוון, שם חלה מאוד. שלוש שנים לאחר גיוסו שוחרר מהשירות.
משחזר לראשון לציון, עסק בפעילות ציבורית במושבה ומחוצה לה: היה פעיל בלשכת העבודה ובמועצת הפועלים, חבר במועצת העיר, חבר בוועד הפועל של ההסתדרות, פעיל במפלגת מפא"י ובהנהלת אקו"ם (אגודת הקומפוזיטורים).
אולם את סיפוקו לא מצא בעבודתו הציבורית ומשהבין שייעודו שונה, החל להתמסר לכתיבה ולפעילויות ספרותיות.
בתקופת מלחמת השחרור, שנת התש"ח, 1948, התגייס לצה"ל בתפקיד קצין תרבות של חטיבה שמונה שבפיקודו של יצחק שדה. כאן ערך את ביטאון החטיבה "שריון ופשיטה" ופרסם בו מפרי עטו.
בשנות החמישים המוקדמות ערך את "שלוחות" - במה הסברתית פוליטית של מפא"י - ופרסם בה מיצירותיו בשירה ובפרוזה. יצירתו "כנורו של יוסי" התפרסמה כאן לראשונה תחת השם "כנור וארץ".
בתחילת שנת 1953, נוסד הירחון "מבואות" לספרות ואמנות, ביקורת וחברה. מרדכי טביב נבחר לעורך הירחון ותרם את תרומתו בעריכה, בכתיבת המאמרים הראשיים וביצירות משלו בשירה ובפרוזה.
בשנות השישים (של המאה העשרים), הגה את הרעיון לייסד כתב עת לענייני ספרות, אמנות ומחשבה בשפות העברית והערבית כאחת. המטרה הייתה ליצור אכסניה משותפת ליצירות של בני שני העמים בתקווה שהדבר יביא לידי שיתוף ויחסי כבוד הדדיים בין יהודים לערבים. כתב העת נקרא בשם "מפגש" וטביב היה המוציא לאור והעורך. ארבע חוברות בלבד יצאו לאור.
בשנת 1971, בהמלצתו של פרופ' ד' שרפשטיין, מחסידי יצירתו של טביב, העניקה לו "קרן מץ" מניו יורק מלגה חודשית לצורך כתיבה.
מספר פרסים הוענקו למרדכי טביב על יצירותיו: פרס רופין על "עשב השדה"; פרס אוסישקין על "דרך עפר"; פרס אהרונוביץ על "כערער בערבה".
לשון כתיבתו ייחודית ומושפעת הן מרבדי התפתחותה של העברית החל מתקופת התנ"ך ואילך והן מהגיגי נפשם ומרוחם של יהודי תימן.
על שמו של טביב חטיבת ביניים בראשון לציון.