אבולעפיה רפאל חיים
שנת לידה: תרנ"ג 1893
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה: תרנ"ה 1895
לאן עזב: ישראל, יפו
שנת פטירה: תשל"ז 1977
מקום קבורה: ישראל, ירושלים
שמעונוביץ שמעון
 
אבולעפיה שלמה
 
אבולעפיה (פרימן) רבקה
    אבולעפיה (שמעונוביץ) שושנה   אבולעפיה רפאל חיים    
בת זוג נוספת אבולעפיה (ניסנהולץ) מרים חד גדיא        
ילדי האישיות המוצגת:   צפרוני (אבולעפיה) שולמית    יואלסון (אבולעפיה) אורה    אבולעפיה שלמה
רפאל אבולעפיה מקבל תעודת "יקיר ראשון לציון" מראש העירייה חנניה גיבשטיין

רפאל אבולעפיה נולד בראשון לציון. התחנך בבית הספר היסודי של כי"ח (כל ישראל חברים) ובגימנסיה הצרפתית ביפו. בן 16 התייתם מאביו ובהיותו בכור הילדים יצא מיד לעבודה.
בשנים התרע"א-התרע"ד, 1911-1914, שימש כמורה לצרפתית וערבית בנס ציונה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914), חזר לתל אביב והיה למנהל הדואר הראשון שם. נמנה עם מייסדי וראשוני אגודת "מכבי" בישראל. בהמשך, יצא למצרים כדי להתחמק מהשירות הצבא התורכי, שם התנדב לגדוד "נהגי הפרדות" שהוקם על ידי ז'בוטינסקי וטרומפלדור. בתפקידו כרב סמל גדודי נשלח לגליפולי, נפצע, והוחזר לאלכסנדריה לצורך ריפוי. לאחר החלמתו סייע לאנשי ניל"י שהגיעו למצרים ולא אחת העביר למענם לארץ בחשאי נשק, תרופות, זהב וכלובים של יוני דואר.
עם תום המלחמה חזר לארץ. בשנת התרצ"ג, 1933, רכש בית דפוס בתל אביב והוציא לאור את העיתון הכלכלי הראשון בארץ, את השבועון המצויר הראשון "כלנוע" ואת הירחון "הבונה החופשי" בעריכתו של חיים הררי. במשך שנים עמד בראש לשכות "הבונים החופשיים" בתל אביב ובירושלים. בנסיעותיו לחו"ל עסק ביצירת קשרים ידידותיים עם רוב הלשכות של התנועה באירופה.
בשנת הת"ש, 1940, התיישב בירושלים שם ניהל את בית החולים "משגב לדך". בימי המצור על ירושלים (תש"ח, 1948) שימש כמקשר עם הנצורים בעיר העתיקה. היה אחראי מטעם "ועדת המצב" להספקת מזונותיהם והצליח להעביר נשק למגיני העיר העתיקה. אחרי כניעת העיר העתיקה התמנה על ידי המושל הצבאי של ירושלים ליושב ראש ועדת הבריאות והעבודה הסוציאלית של העיר. לאות הוקרה על פעילותו למען ירושלים זכה בתואר "יקיר ירושלים".
נמנה עם מייסדי "אביחיל", כפר החיילים המשוחררים, ושימש כמנהלו.