רוט אהרון
שנת לידה: תרע"ט 1919
שנת עלייה: תרצ"ט 1939
שנת הגעה למושבה: תרצ"ט 1939
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב: ישראל, יבנאל
שנת פטירה: תשע"ו 2016
קוזי יוסף נחום
 
קוזי (קלדרון) חיה
רוט משה
 
רוט לאה
    רוט (קוזי) מרים   רוט אהרון    
ילדי האישיות המוצגת:   רוט משה    דרורי (רוט) חמדה    רוט מאיר    רוט יגאל
משפחת רוט המורחבת. אהרון רוט משמאל
אהרון רוט (שלישי משמאל) בנבחרת הכדורגל של מכבי ראשון לציון. סוף שנות השלושים (למאה ה -20)
אהרון רוט (כורע שני מימין) שחקן כדורגל בנבחרת ישראל
אהרון רוט (משמאל) מכונאי קולנוע בבסיס בריטי. שנות הארבעים (למאה ה-20)
אהרון רוט ליד מסרטת הקולנוע
קולנוע "תפארת" בראשון לציון
מכתב הערכה של מנכ"ל רשות השידור אל אהרון רוט (ראו ציוני דרך)

אהרון רוט נולד במיכלובצ'ה, צ'כוסלובקיה. למד שם בבית הספר האזורי. בן 14, הצטרף לעסק המשפחתי והתחיל להקרין סרטים בבית הקולנוע שאותו הפעיל אחיו בעיירה קיריהרמץ הסמוכה. בשנת 1938, משקיבלו ההונגרים את השליטה על אזור מגורי המשפחה ויצאו חוקים נגד עסקים יהודיים, נלקח הקולנוע מידי המשפחה ובני המשפחה התפזרו. האח מניוש הצטרף לצבא הצ'כוסלובקי והאחים ליוש וזולי הצטרפו לקבוצות פרטיזנים. שתי אחיותיו של אהרון, אירן ואיצה נשלחו על ידי הגרמנים לאושוויץ אך שרדו והגיעו לארה"ב. אהרון ואחיו הארי עזבו לפראג והצטרפו לקבוצת יהודים שהתארגנו לקראת עלייה לארץ (1939). ומספר אהרון בזיכרונותיו כיצד עלו יחד עם 600 יהודים צ'כוסלובקים בווינה על שתי אוניות קטנות אשר שטו מנהר הדונהו דרך סלובניה, הונגריה, יוגוסלביה עד רומניה, שם עוכבו במשך שבועיים ורק לאחר מתן שוחד הורשו לעלות על האונייה "פרסולה". באונייה זו שהו שלושה חודשים בתנאים קשים על הים בשל חששו של הקפטן מהאנגלים. אהרון ואחיו זכו לעבוד בפחם בבטן האונייה ואת האוכל שקיבלו חילקן לילדים. בהמשך, הגיעו לביירות ושישה שבועות לאחר שהות ב"קרנטינה" (בידוד) במחנה אוהלים עלו על האונייה "טייגר היל". בהגיעם לחופי הארץ, ולאחר מאבק עם האנגלים, הגיעו אהרון רוט ואחיו הארי אל דודתם בראשון לציון (התרצ"ט, 1939). מספר ימים לאחר בואם הוצעה לאהרון עבודה כשחקן כדורגל בנבחרת המכבי במושבה. השתתף גם בנבחרת הכדורגל של ישראל.
בשנות הארבעים (למאה ה-20) עבד עם אחיו כמכונאי קולנוע בבסיסים הצבאיים הבריטיים בארץ. עם הזמן, פתחו השניים בתי קולנוע ברחבי הארץ.
בשנות השישים (למאה העשרים) פתח אהרון רוט בראשון לציון את הקולנוע הראשון שלו - קולנוע "תרצה". עם הצלחת הקולנוע, קיבל פנייה מהעירייה והחל לנהל את קולנוע" ראשון". בהמשך, שכר גם את קולנוע "נעמן" ושיפץ אותו. בנוסף, בנה קולנוע בצריפין והפעיל יחד עם אחיו הארי בתי קולנוע גם בחולון, בטבריה ובעוד ערים.
וכך כותב אורי פורת, מנהל רשות השידור: "אהרון יקירי, אני כותב שורות אלו כמי שמכיר אותך ומוקיר אותך משחר נעורי - מאז תרמת כה רבות לחיי הספורט ועד לשיא פעילותך למען חיי התרבות בעיר.
מצאתי לנכון להודות לך בזאת על גולת הכותרת של עבודתך הציבורית, עם השלמת השיפוצים של בתי הקולנוע ההיסטוריים שלנו, "נעמן" ו"ראשון". בשני היכלות הפאר הללו ניכרים עתה כל מאמציך, טעמך המשובח, רוחב ליבך ונדיבות ידך. את כל אלה גייסת כדי להסב הנאה לציבור שוחרי הקולנוע בעיר, אשר הודות לך תמיד נהנו ממבחר הסרטים ומעתה ייהנו גם מנוחיות ורווחה ברמה בינלאומית
בימים אלה, ההליכה לקולנוע בראשון לציון היא חוויה ותענוג אמיתי , ועל כך חייבים לך רבבות אנשים אלפי תודות. יישר כוח."