פינברג ישראל לוליק
שנת לידה: תרכ"ה 1865
שנת עלייה: תרמ"ב 1882
שנת הגעה למושבה: תרמ"ג 1883
מקום מגורים במושבה:
עיסוק:
שנת עזיבה: תרמ"ה 1885
לאן עזב: ישראל, גדרה
שנת פטירה: תרע"ב 1911
מקום קבורה: ישראל, חדרה
בלקינד מאיר
 
בלקינד (גלצטוך) שפרה
פינברג משה הרץ
 
פינברג לובה
    פינברג (בלקינד) פאני   פינברג ישראל לוליק    
ילדי האישיות המוצגת:   פינברג אבשלום    וילבוש (פינברג) שושנה    שוהם (פינברג) צילה
ישראל לוליק ופאני פינברג
סבא לוליק פינברג (מימין) ביום הולדתה של נכדתו זהרה, התרס"ח, 1908

ישראל לוליק פינברג נולד בסבסטופול, רוסיה. בשנת התרמ"ג, 1883, הגיע לראשון לציון בעקבות אחיו המייסד, יוסף פינברג.
עם בואו, והוא בן 17 שנים, התפרסם כבעל שרירים וגיבור עשוי ללא חת שהטיל את חיתתו על השכנים הערביים שהציקו לבני המושבה. מחד גיסא, החל מתקרב אל הפלחים והבדואים, רכש את שפתם ואת מנהגיהם והיה לרוכב זריז. כינויו בפיהם: "לולו" (מרגלית). מאידך גיסא, כאשר התרבו מעשי הביזה והשוד שעשו בבני המושבה ובהולכים בדרכים, נלחם בהם בגבורה. "באחד הימים", כך מספר תדהר (אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה', עמ' 2338), "הביא מן השדות, יחידי באין איש אתו חמשה בחורים ערביים אסורים בחבלים".
סיפור נוסף מביא ד. חביב לובמן (ספרית ארץ ישראל של הקק"ל לנער, כרך ד', ראשון-לציון): קם לוליק, רתם שני סוסים לקרון בעל סולמות גבוהים. הושיב בתוכו עשרה בחורי חיל מבני המושבה ואת הסולמות כיסה במחצלאות. הוא עצמו התיישב על מושב העגלון, ואת העגלה הוביל אל החולות, אל המקום המועד לפורענות. משכתרוהו השודדים ודרשו ממנו לרדת אליהם, הוציא את מקטרתו מפיו, הכניס שתי אצבעות אל בין שפתיו והשמיע שריקה עזהוממושכת, "ולפתע פתאום התרוממה המחצלת ומתוך העגלה קפצו עשרה שדים משחיתים ובמגלבים אשר בידיהם התחילו מצליפים פנים ואחור, ימין ושמאל, תפשו את המתנפלים כלם, אסרום בחבלים והביאום אל המושבה בתרועת נצחון...".
מאז, פחד יהודי ראשון לציון נפל על השכנים הערביים וההתנפלויות חדלו.
כשפרץ במושבה מרד האיכרים כנגד פקידי הברון, נמנה לוליק פינברג על העומדים בראשו. וכאשר הביא הפקיד שוטרים תורכיים מיפו ומפקדם הקצין צועד בראשם וחרב שלופה בידו, זינק לוליק מולו, תפש את החרב ושבר אותה.
יחד עם בני משפחות בלקניד, חנקין ופינברג, נאלץ לעזוב את המושבה ועבר לגדרה. כאן, מספר תדהר, שינה את שם משפחתו לשם עברי 'הררי' ובשמו זה חתם על מסמכים שונים. בשנת התרנ"א, 1891, עבר עם משפחתו ליפו. מכאן התנדב לעבוד בעבודה המסוכנת במטעי האקליפטוסים בחדרה וזאת למרות החשש הכבד מפני הקדחת.
בשנת התרנ"ח, 1898, כשהיה כבר בעל משק בחדרה, עברה לשם כל המשפחה אולם, משקדחו כל בני המשפחה, חזרו ליפו והמשק נעזב. בשנים שלאחר מכן נדדה המשפחה לירושלים ומשם - לראשון לציון, כאן גרו כשלוששנים. בשלהי התרס"ט, 1909, חזרה המשפחה לחדרה אל ביתם ואל משקם.
ישראל לוליק פינברג נפטר בחדרה והובא לקבורה בבית הקברות בחדרה.