גלוסקין זאב
שנת לידה: תרי"ט 1859
שנת עלייה: תרס"ו 1906
שנת הגעה למושבה: תרס"ו 1906
מקום מגורים במושבה: בית הפקידות אורוות הברון
שנת עזיבה: תרפ"ד 1924
שנת פטירה: תש"ט 1949
השתייכות לקבוצות
 
פרידלנד חיה פיגה
גלוסקין אליעזר
 
    גלוסקין וילה   גלוסקין זאב    
זאב גלוסקין, רעייתו ואחייניתו
עדת ראשון לציון מכתירה בתואר "אזרח כבוד" את זאב גלוסקין. התרצ"ז, 1937
במלאות 80 שנה לזאב גלוסקין (יושב חמישי מימין), התרצ"ט, 1939

זאב גלוסקין נולד בעיר סלוצק, פלך מינסק, רוסיה. למד ב"חדר" וכן גם לימודים כלליים והלכות מסחר ושפות. בוורשה הצטרף לחובבי ציון והיה לפעיל באגודה.
נמנה עם חבריה הראשונים של אגודת "בני משה".
ממייסדי "אגודת האלף" ו"אגודת דוברי עברית" ברוסיה. נמנה עם מייסדי אגודת "מנוחה ונחלה" שהוקמה במטרה לייסד מושבה בארץ ישראל. בשנת התרנ"ג, 1893, ייסד יחד עם אחד העם ואחרים את החברה להוצאת ספרים "אחיאסף" אשר הנהיגה במו"לות העברית שיטה חדשה, אירופאית, של הפצת הספר העברי.
גולת הכותרת של פעילותו הציבורית ברוסיה הייתה ייסודה של חברת "הכרמל" שנועדה לסייע לפיתוח מסחר היין בארץ ישראל ולתווך בין היצרן לבין הקונה.
יחד עם חברו א"ז לוין-אפשטיין, יצא לפריז כדי להשיג את השתתפותו של הברון רוטשילד במפעל זה ואמנם, אחרי משא ומתן ממושך הסכים הברון לייסד בשנת התרנ"ו, 1896, חברה מיוחדת לממכר היין בשם "כרמל" שתפקידה יהיה להחדיר את היין לכל השווקים העולמיים. במטרה לבסס את החברה, עבר זאב גלוסקין בכל ערי רוסיה החשובות וייסד בהן סניפים של חברת "כרמל" ובהמשך, יצא לארץ ישראל ולארצות-הברית ופתח גם בהן סניפים חדשים. את הרווחים הכספיים שקיבל תרם לוועד המושבה רחובות לשם בניין בית הספר, גן הילדים ובית העם.
בשנת התרס"א, 1901, השתתף במשלחת של חובבי ציון אל הברון רוטשילד שמטרתה להשפיע עליו לבטל את האפוטרופסות שלו על המושבות בארץ ישראל. שנתיים מאוחר יותר, נמנה עם מייסדי העיתון היומי "הצופה" בוורשה, השתתף במשלחת של חובבי ציון לארץ ישראל ונמנה עם מייסדי חברת "גאולה" בארץ.
בשנת התרס"ו, 1906, עלה זאב גלוסקין לארץ, התיישב בראשון לציון וקיבל לידיו את ניהול היקב ואגודת הכורמים. היה הראשון (לדברי משה סמילנסקי) שהבין את סוד הייצוא ואת ערכו המכריע בחייה הכלכליים של כל ארץ ופעל להצלת תעשיית היין בארץ ישראל והפיכתו לסחורה מבוקשת.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, משלא הצליח לחזור לארץ משליחותו באירופה, נאלץ לשהות באלכסנדריה שבמצרים. השתתף שם בוועד העזרה שסייע לפליטים שגורשו מארץ ישראל ונמנה, יחד עם ז'בוטינסקי וטרומפלדור, עם מייסדי "גדוד נהגי הפרדות". גם בהיותו במצרים פעל לטובת עסקי היין ובעצם ימי המלחמה, בסכנת נפשות, כשהאוקיינוס זרוע מוקשים ושורץ צוללות,יצא לארצות-הברית לבקש עזרה עבור הכורמים. בשובו מנסיעתו זו, חידש את עבודתו בוועד העזרה לפליטים שעם סיום המלחמה נוסף לו תפקיד חדש: להחזיר את פליטי ארץ ישראל למקומותיהם.
בשנת התרע"ח, 1918, אחרי כיבוש ירושלים על ידי הגנרל אלנבי, חזר לראשון לציון וחידש את עבודתו כמנהל היקב.
בשנת התרפ"ד, 1924, התפטר גלוסקין מהנהלת היקב, עזב לתל-אביב והחל לנהל שם את פעולותיה של חברת "גאולה". את ביתו שבנה ברחוב מוניטיפיורי תרם עוד בחייו עבור הספרייה העירונית בתל אביב "שער ציון". בבית החולים "הדסה" בתל-אביב הקים ספרייה עבור החולים.
לאות הוקרה על פעולותיו המרובות לטובת היישוב בארץ, נבחר לאזרח כבוד הן בראשון לציון והן בתל-אביב.